המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים https://www.cadr.co.il/ בוררויות וגישורים, קידום השימוש בפתרונות אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים. Sun, 28 Jul 2024 12:30:00 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.6.2 https://www.cadr.co.il/wp-content/uploads/2021/06/logo-Hamishkan_128-150x150.png המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים https://www.cadr.co.il/ 32 32 חוק הבוררות, תשכ"ח-1968* https://www.cadr.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%9b%d7%97-1968/ Wed, 19 Aug 2020 06:36:18 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=4870 פרק א': פרשנות הגדרות 1.    לענין חוק זה –            "הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;            "בורר" – בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר חליף;            "פסק בוררות" – […]

The post חוק הבוררות, תשכ"ח-1968* appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    לענין חוק זה –

           "הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;

           "בורר" – בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר חליף;

           "פסק בוררות" – פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים;

(תיקון מס' 1) תשל"ד-1974

           "פסק בוררות חוץ" – פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל;

מיום 10.7.1974

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ד מס' 737 מיום 10.7.1974 עמ' 93 (ה"ח 1025)

הוספת הגדרת "פסק בוררות-חוץ"

           "בית המשפט", חוץ מן האמור בסעיפים 5 ו-6 – בית המשפט המחוזי.

פרק ב': הסכם בוררות

הוראות מכללא

2.    רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.

סייג להסכם

3.    אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.

חילופי צדדים ובוררים

4.    הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר חליף, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.

עיכוב הליכים בבית המשפט

5.    (א)  הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

           (ב)  בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

           (ג)   בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

עיכוב הליכים על פי אמנה בין-לאומית

6.    הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וחלה על הבוררות אמנה בין-לאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.

סעד נגד הפקעת זכויות

7.    (א)  נקבע בהסכם בין הצדדים שהתחלת הליכי בוררות או סיומם תוך תקופה פלונית יהיו תנאי מוקדם למימושה של זכות שביניהם ונתגלע סכסוך בין הצדדים, רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להאריך את התקופה, אף אם עברה, בתנאים שימצא לנכון.

           (ב)  החליט בית המשפט שסכסוך לא יידון בבוררות, אם לפי סעיף 5 או 6 ואם לפי סעיף 12(ב), בטלה כל תניה בהסכם בין הצדדים שעל פיה יהיו התחלת הליכי בוררות או סיומם תנאי מוקדם למימושה של זכות שביניהם.

פרק ג': מינוי בורר והעברת בורר מתפקידו

מינוי בורר על ידי בית המשפט

8.    (א)  נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי.

           (ב)  לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה:

(1)   נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין למנות בורר מצידו;

(2)   בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו.

           (ג)   נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שמינה בורר, למנות אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד.

מינוי בורר יחיד על ידי בית המשפט

9.    נתמנה בורר נוסף או בורר מכריע, בין על פי הסכם הבוררות ובין על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין ועל אף האמור בהסכם הבוררות, למנות אותו בורר כבורר יחיד, אם ראה טעם מיוחד לכך למען קיום הבוררות או סיומה.

מעמד בורר שנתמנה על ידי בית המשפט

10.   בורר או בורר יחיד שנתמנה על ידי בית המשפט, דינו כדין בורר שנתמנה על ידי צדדים להסכם בוררות.

העברת בורר מתפקידו

11.   בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד המקרים האלה:

(1)   נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים;

(2)   התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין;

(3)   נבצר מהבורר למלא את תפקידו.

מינוי בורר מחליף

12.   (א)  נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.

           (ב)  הועבר בורר מתפקידו, רשאי בית המשפט, במקום למנות בורר חליף, להחליט שהסכסוך שהוא נושא הבוררות לא יידון בבוררות, אם ראה טעם מיוחד לכך.

פרק ד': מהלך הבוררות

הזמנת עדים

13.   (א)  לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים כפי שהיא נתונה לבית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי לפסוק להם שכר והוצאות.

           (ב)  עד המעיד בבוררות, חובותיו וחסיונותיו יהיו כשל עד המעיד בבית המשפט.

           (ג)   עד שהוזמן על ידי בורר, רשאי בית המשפט, על פי בקשת העד, לבטל את ההזמנה, אם ראה שהיא באה תוך שימוש לרעה בהליכי הבוררות.

דרכי גביית עדות

14.   עדותו של עד, לרבות עדותו של בעל-דין, תיגבה בשבועה או בהן צדק, אם לא הסכימו הבורר ובעלי-הדין לגבות את העדות בלי שבועה ובלי הן צדק, ובלבד שלא יחוייב עד להעיד בשבועה מקום שבית המשפט לא היה מחייבו לעשות כן.

דיון בהעדר בעל דין

15.   (א)  בעל דין שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא התייצב, רשאי הבורר באותה ישיבה לדון בסכסוך בהעדרו; בעל-דין שנדרש לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק בסכסוך בהעדרו.

           (ב)  פסק בוררות שניתן אחרי דיון שהתנהל בהעדר בעל-דין או בהעדר טענותיו, רשאי הבורר, על פי פניית בעל-דין שהובאה לפניו תוך שלושים יום מהיום שנמסר לו העתק הפסק, לבטלו ולחדש את הדיון, אם שוכנע שבעל-הדין נעדר או לא טען טענותיו מסיבה מוצדקת.

סמכויות-עזר של בית המשפט

16.   (א)  בענינים הבאים נתונות לבית המשפט לגבי בוררות הסמכויות למתן סעד הנתונות לו לגבי תובענה שהוגשה לפניו:

(1)   הזמנת עדים, פסיקת שכרם והוצאותיהם;

(2)   נקיטת אמצעי כפיה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה של הבורר או של בית המשפט, או שסירב להעיד;

(3)   גביית עדות מיד או מחוץ לתחום השיפוט;

(4)   תחליף המצאה של הודעות או מסמכים לבעלי-הדין;

(5)   עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, ערובה להמצאת נכסים, מינוי כונס נכסים, צו עשה וצו לא תעשה.

           (ב)  בקשה למתן סעד לפי סעיף זה יכול שתוגש על ידי בעל-דין או על ידי הבורר; לא נתמנה עדיין בורר, רשאי בעל-דין להגיש את הבקשה לאחר שנתן לבעל-הדין האחר הודעה כאמור בסעיף 8(ב).

           (ג)   לענין סעיף קטן (א) דין מינוי בורר או מתן הודעה כאמור כדין הגשת תובענה לבית המשפט.

           (ד)  הוראות סעיף זה אין בהן כדי לגרוע מסמכויות הבורר לפי הסכם הבוררות או לפי חוק זה.

הארכה של סעד זמני

17.   (א)  סעד שניתן לפי סעיף 16(א)(5) יעמוד בתקפו, אם לא בוטל על-ידי בית המשפט, עד למתן פסק הבוררות, ורשאי הבורר בפסק הבוררות לעשותו, כולו או מקצתו, לסעד סופי.

           (ב)  החלטת הבורר לפי סעיף קטן (א) דינה, פרט לערעור, כדין החלטת בית המשפט.

פניה לבית המשפט אינה מעכבת הדיון

18.   הגשת בקשה לבית המשפט בקשר לבוררות, אם על ידי בעל-דין ואם על ידי הבורר, אין בה כדי לעכב את מהלך הבוררות, אלא אם הורה על כך בית המשפט או הבורר.

הארכת תקופות לפעולות הבורר 

19.   (א)  נקבעה בהסכם הבוררות או בחוק זה תקופה למתן פסק הבוררות או לפעולה אחרת של הבורר, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של בעל-דין או של הבורר, להאריך את התקופה מדי פעם לתקופה שיקבע, אף אם עברה התקופה הקודמת.

           (ב)  בחישוב תקופה כאמור בסעיף קטן (א) לא יבוא במנין הזמן שבו עוכב מהלך הבוררות לפי סעיף 18 או לפי סעיף 33.

פרק ה': פסק הבוררות

צורת פסק בוררות 

20.   פסק הבוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה; בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת רובם אם צויין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים או אינם רוצים לחתום עליו.

דין פסק בוררות

21.   בכפוף לסעיפים 24 עד 28 ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי-הדין וחליפיהם כמעשה בית-דין.

תיקון פסק בוררות 

22.   (א)  הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:

(1)   נפלה בפסק טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;

(2)   הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;

(3)   אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית;

(4)   אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין.

           (ב)  לא ייזקק הבורר לפניה לפי סעיף קטן (א)(3) או (4) שהובאה לפניו כעבור שלושים יום מיום מתן פסק הבוררות, אם ניתן בפני הפונה, או מהיום שנמסר לפונה העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו.

           (ג)   הבורר יחליט בפניה לפי סעיף זה תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לבעלי-הדין האחרים הודעה עליה.

           (ד)  ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה.

אישור פסק בוררות

23.   (א)  בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק – דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט.

           (ב)  לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו.

ביטול פסק בוררות

24.   בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

(1)   לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;

(2)   הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;

(3)   הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;

(4)   לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;

(5)   הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;

(6)   הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;

(7)   הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;

(8)   הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;

(9)   תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;

(10)  קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

החזרת הפסק לבורר

25.   החליט בית המשפט להחזיר לבורר פסק בוררות, יפסוק הבורר תוך תקופה של שלושה חדשים מיום ההחלטה, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

סייגים לביטול הפסק

26.   (א)  בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין.

           (ב)  לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר.

           (ג)   לא תישמע טענה של בעל-דין שפסק הבוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו.

המועד לבקשת ביטול

27.   (א)  לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ.

(תיקוןמס' 1)

תשל"ד-1974

           (ב)  היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף
24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

           (ג)   לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר.

           (ד)  המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1) והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף
24(10).

מיום 10.7.1974

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ד מס' 737 מיום 10.7.1974 עמ' 93 (ה"ח 1025)

(א) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ.

בקשת ביטול ואישור הפסק

28.   הוגשה בקשת ביטול והיא נדחתה, יאשר בית המשפט את פסק הבוררות, אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו; דחה בית המשפט את בקשת הביטול בחלקה או שהשלים או תיקן את פסק הבוררות עקב הדיון בבקשה, יאשר את הפסק במידה שלא בוטל או כפי שהושלם או תוקן.

צו עיקול וכו'

29.   (א)  משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות; הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה.

           (ב)  הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ ומתן ערובה יחולו על סעד לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.

פסק בוררות חוץ (תיקון מס' 1)

תשל"ד-1974

29א.   בקשה לאישור או לביטול של פסק בוררות-חוץ שחלה עליו אמנה בינלאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין הנדון, תוגש ותידון בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.

מיום 10.7.1974

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ד מס' 737 מיום 10.7.1974 עמ' 93 (ה"ח 1025)

הוספת סעיף 29א

פרק ו': חיובי הבורר ושכרו

אחריות הבורר

30.   בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי-הדין בנאמנות; מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה.

שכר הבורר

31.   (א)  בעלי-הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו (להלן ביחד – השכר), בסכומים, בחלקים ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.

           (ב)  בעל-דין רשאי לשלם לבורר לחשבון שכרו כל סכום שבעל-דין אחר מפגר בתשלומו, ומשעשה כן זכאי הוא בכל עת לחזור על בעל-הדין האחר ולהיפרע ממנו מה ששילם.

הפחתת שכר הבורר

32.   (א)  בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, להפחית שכר שקבע הבורר שלא על דעת בעלי-הדין, אם ראה שהשכר מוגזם, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון השכר, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.

           (ב)  לא ייזקק בית המשפט לבקשה להפחית שכר שהוגשה לפני מתן פסק הבוררות או אחרי עבור התקופה האמורה בסעיף 27(א).

זכות עיכוב

33.   (א)  לא שולם לבורר שכרו, כולו או מקצתו, במועדו, רשאי הוא לעכב את המשך הדיון ואת מתן פסק הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור.

           (ב)  עשה הבורר כאמור בסעיף קטן (א) לגבי שכר שבעל-דין טוען שהוא מוגזם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, להורות לבורר להמשיך בדיון או לתת את פסק הבוררות או למסרו, הכל לפי הענין, בתנאי שהשכר, כולו או מקצתו, יופקד בבית המשפט או שהמבקש יתן ערובה לתשלומו.

שכרו של בורר שהועבר מתפקידו

34.   בורר שהועבר מתפקידו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, לקבוע אם הוא זכאי לשכרו, כולו או מקצתו, אם לאו, ורשאי בית המשפט לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון שכרו.

מעמד הבורר ובעלי הדין

35.   בבקשה שהגיש אחד מבעלי הדין לפי סעיפים 32, 33(ב) או 34 יהיה הבורר משיב ותינתן לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם.

פרק ז': הוראות שונות

דין המדינה

36.   דין המדינה לענין חוק זה כדין כל אדם, אולם הוראות החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל-דין), תשי"ח-1958, יחולו על בוררות שהמדינה צד לה.

סמכויות הרשם

37.   הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה נתונות גם לרשם בית המשפט בענינים אלה:

(1)   סמכויות שרשם היה מוסמך להשתמש בהן אילו התביעה שבבוררות היתה תובענה שהוגשה לבית המשפט;

(2)   מינוי בורר;

(3)   הארכת מועדים לפי חוק זה;

(4)   אישור פסק בוררות ומתן צו לפי סעיף 29, כשאין בקשה לביטול הפסק.

ערעור

38.   החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות לפי סעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט תשי"ז-1957; החלטה של רשם לפי חוק זה ניתנת לערעור לפי סעיף 8(ב) ו-(ד) לפקודת הרשמים, 1936.

שמירת זכויות חיובים

39.   אין בהוראות חוק זה כדי למנוע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק בוררות לפי חוק זה או בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל-פה.

שמירת דינים (תיקון מס' 1)

תשל"ד-1974

39א.   אין בהוראות חוק זה כדי למנוע עיכוב ההליכים בבית המשפט, אישור או ביטול של פסק בוררות או הליך אחר על פי חוק זה, אף אם חל על הבוררות דין חוץ, או שפסק הבוררות הוא פסק בוררות-חוץ, שלא חלה עליהם אמנה כאמור בסעיפים 6 או 29א או שאין באמנה הוראות בענין הנדון.

מיום 10.7.1974

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ד מס' 737 מיום 10.7.1974 עמ' 93 (ה"ח 1025)

הוספת סעיף 39א

ביטול

40.   פקודת הבוררות – בטלה.

תחילה והוראת מעבר

41.   תחילתו של חוק זה ביום י"א בטבת תשכ"ט (1 בינואר 1969); אולם בוררות שהתחילה לפני תחילת חוק זה, אם על ידי מתן הודעה מבעל-דין למשנהו הדורשת ממנו למנות בורר או להסכים למינויו ואם על ידי הודעה לבורר הדורשת ממנו להתחיל לדון בסכסוך – יוסיף לחול עליה הדין הקודם.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 1)

תשל"ד-1974

42.   שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות סדרי דין במידה שהדבר דרוש לקיום אמנה כאמור בסעיפים 6 או 29א.

מיום 10.7.1974

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ד מס' 737 מיום 10.7.1974 עמ' 93 (ה"ח 1025)

הוספת סעיף 42

תוספת

(סעיף 2)

א.        הבוררות תהיה לפני בורר יחיד, אם לא נקבע מספר בוררים גדול יותר.

ב.        בבוררות לפני מספר זוגי של בוררים ימנו הבוררים, על פי דרישת אחד מהם, בורר נוסף; נתמנה בורר נוסף יהיה הוא יושב-ראש הבוררות.

ג.        בבוררות לפני מספר בלתי זוגי של בוררים יבחרו הבוררים מתוכם יושב-ראש.

ד.        יושב-ראש הבוררות רשאי לקבוע את מקום ישיבות הבוררות ומועדיהן ולהחליט בכל דבר הכרוך בסדרי ישיבות הבוררות.

ה.        החלטות הבוררים ופסק הבוררות יתקבלו ברוב דעות; באין רוב לפסק הבוררות הסופי, תכריע דעתו של היושב-ראש; בורר שנשאר במיעוט רשאי להביע דעתו החולקת בפסק הבוררות.

ו.        בבוררות שבה נתמנה בורר מכריע ייכנס אותו בורר לתפקידו לאחר שהבוררים האחרים, או אחד מהם, נתנו לו ולבעלי-הדין הודעה בכתב שאין רוב לפסק הבוררות הסופי, ומשנכנס לתפקידו, יבוא הוא במקום הבוררים האחרים.

ז.        נכנס בורר לתפקידו כבורר נוסף, בורר מכריע או בורר חליף, תימשך הבוררות מהשלב שאליו הגיעה לפני כן, אם לא דרש הבורר לנהוג בדרך אחרת.

ח.        הבורר רשאי להורות לבעלי-הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו.

ט.        ציווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד נתבע.

י.         הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל-דין אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב.

יא.       לפני שיגבה עדות, יזהיר הבורר את העד כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בחוק.

יב.       היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לבעלי-הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת הענין לחוות-דעתו של מומחה שימנה; עותק מחוות-הדעת של המומחה יימסר לבעלי-הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לענין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לבעלי-הדין ולא התנגדו.

יג.       הבורר יעמיד את תיק הבוררות לרשות בעלי-הדין, בכל עת סבירה, לעיון ולהעתקה.

יד.       הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט.

טו.      על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך שלושה חדשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש להתחיל לדון בו על ידי הודעה בכתב של בעל-דין, הכל לפי המוקדם יותר, אולם רשאי הבורר להאריך את התקופה עד לשלושה חדשים נוספים.

טז.      הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות, כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות דעת.

יז.       הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בנושא הבוררות חלקים חלקים.

יח.       הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין, ובדבר שכר הבורר והוצאותיו, כולם או מקצתם, והוא רשאי להורות על הפקדת סכומים אלה או על מתן ערובה לתשלומם; לא הורה הבורר הוראה אחרת, חייבים בעלי-הדין לשלם לו את שכרו והוצאותיו חלק כחלק.

יט.       על הבורר לשמור על תיק הבוררות שבע שנים לאחר גמר הבוררות. כ.         מסמך בענין הבוררות שנשלח לבורר או לבעל-דין בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כנמסר לנמען בתאריך הרשום באישור המסירה או באישור הסירוב לקבל את ה

* פורסם ס"ח תשכ"ח מס' 535 מיום 9.8.1968 עמ' 184 (ה"ח תשכ"ז מס' 717 עמ' 64).

תוקן ס"ח תשל"ד מס' 737 מיום 10.7.1974 עמ' 93 (ה"ח תשל"ג מס' 1025 עמ' 59) – תיקון מס' 1.

The post חוק הבוררות, תשכ"ח-1968* appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> על הצורך בקוד של אתיקה מקצועית לבוררים https://www.cadr.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Tue, 18 Aug 2020 09:51:09 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=4828 דוד חשין נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימוס) וכיום בורר ומגשר במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים ודורית פרידמן-ארבל, עורכת דין ומגשרת, עוזרת משפטית לשעבר בבית המשפט העליון

The post על הצורך בקוד של אתיקה מקצועית לבוררים appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> בוררות היא מסגרת דיונית פרטית לבירור סכסוך אזרחי בין שני צדדים שהסמיכו צד שלישי להכריע בסכסוך שנתגלע ביניהם או שיתגלע ביניהם בעתיד. כל אדם בוגר שהצדדים הסמיכו אותו להכריע בסכסוך, רשאי לשמש כבורר בסכסוך שביניהם, אף כי לרוב נוהגים צדדים למנות שופט בדימוס או עורך דין כבורר. 

הלכה למעשה, הבורר הוא בבחינת "שופט פרטי"[1] שהסמכויות המוענקות לו על פי חוק זהות כמעט בכל לסמכויות הנתונות לשופט הדן בעניינים אזרחיים[2]. לאור הדמיון הקיים בין הבורר לשופט, נוכח הסמכויות העצומות המוקנות לשניהם, יש טעם לברר את כללי האתיקה שהוטלו על השופטים במרוצת השנים, כדי להסיק מהם אילו כללי אתיקה יש להחיל גם על בוררים. נמקד אפוא תחילה את מבטינו בכללי האתיקה לשופטים.

בשנים עברו, נורמות ההתנהגות לשופטים היו בחזקת תורה שבעל פה, והדין, המוסר, ההיגיון והשכל הישר, המסורת וניסיון החיים הם שהנחו אותם בהתנהלותם. ברבות הימים, הפכו חיי האדם והקהילה מורכבים יותר ויותר ואף מערכת המשפט התרחבה, גדלה וקלטה חברים רבים. בעקבות זאת נוצר צורך להעלות את התורה שבעל פה על הכתב וליצור קוד התנהגות חרות לשופטים. כמענה לכך, פרסם נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט מאיר שמגר, כללים הקרויים כללי אתיקה שיפוטית, התשנ"ג-1993. כעבור למעלה מעשור, בעקבות תיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[3], שהסמיכה לכך, התקינה נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית ביניש, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון לאחר התייעצות עם שר המשפטים, את כללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007.

תכליתם של כללי האתיקה לשופטים, כפי שנקבעה בסעיף 2(א), היא לשקף ולבטא תפישות עומק ערכיות ומוסריות המהוות תשתית למעשה השפיטה ולדרכי התנהגותו ואורחותיו של השופט. כן נקבע בסעיף זה, כי השופט ישווה נגד עיניו כל העת את הצורך לקיים את אמון הציבור ברשות השופטת.

תקצר היריעה מלפרט את מכלול החובות האתיות המוטלות על שופט בישראל. נסתפק על כן בהבאת שני עיקרים שביניהם:

האחד, "…מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק, ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט" (סעיף 3(ב) לכללי האתיקה לשופטים).

והשני, "שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא יישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים" (סעיף 6 לכללי האתיקה לשופטים).

תהליך דומה עבר על "עולם הבוררות". אין להבין מכך שהבוררים היו פטורים מחובות אתיות כלשהן, אלא אך זאת שהם נבלעו בחובות שונות שהוטלו עליהם במסגרת חוק הבוררות. בכללן חובת הנאמנות של הבורר לצדדים שהסכימו למנותו (סעיף 30 לחוק הבוררות), חובה שממנה נגזרו חובות משניות חשובות, ובעיקרן חובת הגילוי המלאה החלה על הבורר כלפי הצדדים, כפי שנקבעה על ידי כב' השופט יורם דנציגר בעניין ארט-בי[4]. חובת גילוי זו משמעה כי בעת פנייה לאדם לשמש כבורר, עליו לוודא בטרם יקבל על עצמו את התפקיד, שאין לו או למי מהאנשים הקשורים עמו קשר משפחתי או קשר עסקי או קשר של קירבה ממשית אחרת[5]. עם זאת, לא כל הפרה של חובת הגילוי תוביל בהכרח להעברת הבורר מתפקידו[6].

על רקע ההתפתחות האמורה, החלו להישמע קריאות להחלת קוד אתי לבוררים. כך לדוגמא הנשיא מאיר שמגר, במאמרו "כללי אתיקה של בורר"[7], ניסח הצעה מפורטת של כללי אתיקה לבורר, וביניהם כלל בדבר חובת הגילוי (סעיף 3 לכללים שהוצעו על-ידו).

בהמשך להתפתחות זו, החלו גופים העוסקים בבוררות לנסח קוד אתי. כך לדוגמא, המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים הזמין מפרופ' תמר גדרון להכין קוד אתי עבור הבוררים העושים מלאכתם במסגרת המשכן. בדומה לכך לבקשת המוסד הישראלי לבוררות עסקית הכין פרופ' אסא כשר קוד אתי לבוררים הפועלים במסגרתו.

בפסיקה עלתה השאלה, האם להחמיר או דווקא להקל בבקשה לפסילת בורר בשל אי קיום חובת הגילוי. לאחר שהוצגו הנימוקים לכאן ולכאן, נקבע בעניין ארט-בי[8], כי המבחן שצריך לחול על פסלות בורר הוא מבחן דומה לזה שנקבע בעניינם של שופטים, כך שעל הטוען לפסלות בורר להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים על פי ראיות אובייקטיביות.

לבוררים הפועלים במסגרת הגופים שהוזכרו לעיל, נקבעו כללי אתיקה רלוואנטיים, הדומים בעיקרם לכללי האתיקה לשופטים. כן הוקמו במסגרתם ועדות אתיקה לבוררים, בדומה לוועדת האתיקה לשופטים, אשר אליהן יוכלו הבוררים לפנות בבקשת הנחייה בסוגיות אתיות.    

לסיכום, יש לברך על המגמה של גיבוש וניסוח קוד אתי לבוררים, נוכח הסמכויות הנרחבות המוענקות לבורר על ידי הצדדים, המפקידים למעשה את רוחם בידיו. 

הכותבים הם דוד חשין, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימוס) וכיום בורר ומגשר במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים;

ודורית פרידמן-ארבל, עורכת דין ומגשרת, עוזרת משפטית לשעבר בבית המשפט העליון וכיום מגשרת במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

[1] יורם דנציגר ואלי בלכמן "על חובת הגילוי של הבורר" ספר נילי כהן, 598 (2017).

[2] כך למשל סעדים זמניים יינתנו על-ידי בית המשפט כסמכות עזר לבורר – סעיף 16 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

[3] סעיף 16 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

[4] רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפירוק) נ' עיזבון המנוח ליברמן ז"ל (5.12.2010).

[5]  שם; וראו גם ספרו של אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (לשעבר), "בוררות", נבו (2018) 187, 191.

[6] אורי גורן, שם, 189.

[7] מאיר שמגר "כללי אתיקה של בורר", ספר שלמה לוין, נבו (2013) 657, 667.

[8] ה"ש 3 לעיל.

The post על הצורך בקוד של אתיקה מקצועית לבוררים appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> גישור ובוררות במדיה וירטואלית https://www.cadr.co.il/%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa/ Tue, 18 Aug 2020 09:48:49 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=4826 בעלי דין, מגשרים ובוררים, הרגילים לנהל מפגשים פרונטאליים, מוצאים עצמם "נפגשים" בעולם וירטואלי, בו המגע והשמע עוברים "מיסוך". הצדדים רואים אחד את השני, אבל אינם יכולים ליצור קשר עין, לטפוח על השכם או ללחוץ יד, לשדר מסרים פיזיים לצד השני, לשלוח פתק לעורך הדין או להביע עמדה בהרמת גבה או משיכת כתף. הדבר מחייב את […]

The post גישור ובוררות במדיה וירטואלית appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> בעלי דין, מגשרים ובוררים, הרגילים לנהל מפגשים פרונטאליים, מוצאים עצמם "נפגשים" בעולם וירטואלי, בו המגע והשמע עוברים "מיסוך". הצדדים רואים אחד את השני, אבל אינם יכולים ליצור קשר עין, לטפוח על השכם או ללחוץ יד, לשדר מסרים פיזיים לצד השני, לשלוח פתק לעורך הדין או להביע עמדה בהרמת גבה או משיכת כתף. הדבר מחייב את הצדדים "לתזמר" את הדיון באופן שונה מהמקובל, ולהסתגל לשינוי האווירה והדינמיקה המקובלים במפגש במרחב פיסי משותף.


תפקידו של המגשר או הבורר שונה אף הוא מהמקובל, כאשר הוא נדרש לנהל את הדיון ללא מגע אישי עם הצדדים ובאי כוחם ולוודא, כי ציפיות הצדדים לשמירה על הפרטיות, לחיסיון וליצירת יחסי אמון ואווירת שיתוף ישמרו, כשם שהם נשמרים במרחב הפיסי המקובל.

השימוש במדיה וירטואלית אינו מתאים לכל אחד. במיוחד קשה להצליח בו כאשר הליך הגישור או הבוררות נמצא בראשיתו, וטרם נוצרה תחושת אמון ונוחות בין הצדדים לבין המגשר או הבורר. סכסוכים טעונים רגשית, סכסוכים המחייבים חקירות ממושכות של עדים ומומחים, עורכי דין המתקשים לנהל את הדיון הוירטואלי, מגשרים ובוררים שאינם מתמצאים בכלים דיגיטליים – – כל אלה הופכים את הגישור הוירטואלי לקשה במיוחד.


בתקופת כהונתי כשופטת בית המשפט המחוזי בת"א, התקיימה לפני חקירה נגדית של עד מרכזי בהליך מרחוק. העד התגורר בחו"ל ולא יכול היה להגיע ארצה. עדותו הייתה חשובה לשני הצדדים. במהלך החקירה הנגדית, שנמשכה שעות ארוכות, הוצגו לעיונו מסמכים סרוקים, תחשיבים וטבלאות ששימשו כראיות בתיק. זה היה באולם בית המשפט, עורכי הדין נכחו בדיון וההליך נקרא וידאו-קונפרנס ולא זום. שני הצדדים הסכימו לקיים את החקירה בדרך זו ולא היה ספק, כי היא קידמה מאוד את ניהול התיק. המציאות מלמדת, שניתן לקדם גם הליכי גישור ובוררות בדרך זו.


לאלה שיבחרו להתנסות בהליך וירטואלי, אני ממליצה לשים לב למספר נושאים ו"טיפים" אליהם אתייחס במאמר זה.

חיסיון

אחד מיתרונות הליך גישור הוא היכולת להבטיח חיסיון של דברים ומסמכים שהועברו בין הצדדים. סעיף ס' 79ג(ד) לחוק ביהמ"ש קובע: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". הוראה זו עוסקת בקבילות ולא בחיסיון – אבל הפסיקה סברה, כדבר מובן מאליו, כי יש להכיר בחיסיון של הליכי גישור, על מנת להבטיח מו"מ חופשי ולעודד את הצדדים להגיע להסדר מוסכם. החיסיון על מסמכי הגישור הוא דיספוזיטיבי ועל כן ניתן לוויתור מפורש או משתמע, בהסכמת הצדדים להליך הגישור (רע"א 4416/09 גבאי אדריכלות ובנין בע"מ נ' א. רובין אדריכלים בע"מ (3.9.09)
בגישור וירטואלי, קשה להבטיח חיסיון אלא אם כן הצדדים מגיעים להסכם מפורש, כי לא יאפשרו למי שאינו חלק מהגישור לצפות בתהליך ולהתרשם מהמסמכים שיוצגו במהלכו.

מסמכים ופרוטוקולים שנוצרו במהלך בוררות אינם חסויים באופן אוטומטי. בדומה לחיסיון החל בגישור. מדובר בחיסיון יציר הפסיקה, שאינו מעוגן בהוראת חוק. הגישה כלפי חסיונות הינה, במידה רבה, חשדנית. הנחת המוצא בפסיקה היא, שיש לתת עדיפות לזכות העיון. מכאן, שרק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון, והדבר מותנה בקיומו של ערך בעל משקל, המצדיק גריעה מחובת הגילוי והעיון. על בית המשפט לאזן אד-הוק בנסיבות כל מקרה המובא בפניו ולקבוע אם יש להורות על גילוי המסמך המבוקש (רע"א 4781/12 י.מ. קונדיטוריה עיני בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (6.3.13))

כך הם פני הדברים בבוררות המתנהלת בחדר סגור, ועל אחת כמה וכמה בבוררות המתנהלת במדיה וירטואלית. צדדים המבקשים להבטיח את השמירה על החיסיון ולוודא, כי הסכמה לבוררות וירטואלית לא תתפרש כוויתור על החיסיון, מומלץ כי יקבעו בהסכם הבוררות במפורש, כי חל חיסיון על המסמכים מ"תיק הבוררות".

פרטיות

אחד היתרונות בגישור או בוררות המתנהלים מחוץ לכותלי בית המשפט, הוא השמירה על פרטיות הצדדים. יש להבחין בין פרטיות לבין חיסיון חרף הקרבה הרעיונית בין התחומים. גם אם נקבל כי הליכי בוררות הינם פרטיים (כלומר, בלתי פומביים), אין פירוש הדבר כי פרטיותם של הצדדים נשמרת באופן אוטומטי. בתי המשפט אמנם קבעו, כי הרצון להגן על מוסד הבוררות כהליך חילופי לפתרון סכסוכים – לצד האינטרס האישי של המבקשים לשמור על הפרטיות, הם שיקולים שיש לקחתם בחשבון. אינטרס נוסף שיש לקחת בחשבון ואשר עשוי, עקרונית, להצדיק את השמירה על הפרטיות הוא הרצון לכבד את רצון הצדדים. מדובר בהגנה על האינטרס הציבורי, לעודד צדדים לפנות לבוררות והתחשבות בעמדת הצדדים, אך יש לשים לב לאפשרות, כי הסכמה לבוררות וירטואלית יכולה להתפרש כויתור משתמע על הפרטיות.

לצד הקושי להבטיח את הפרטיות, במיוחד כאשר לא ידוע אם צופים בהליך אנשים שאינם נראים על המסך או אם הדיון הוקלט, קיימים כשלים באצירת המידע הנאגר עקב השימוש על ידי הציבור בזום ובאפליקציות אחרות. בקליפורניה הוגשה לאחרונה תובענה ייצוגית של בעל מניות בזום, שטען כי החברה מתיימרת להבטיח את פרטיות המשתמשים ואינה מגלה, כי אינה אטומה לפריצה ולשאיבת מידע. בעקבות התביעה ירד שווי המניה של החברה ב- 7.5% ומנכ"ל החברה הודיע כי החברה נוקטת בצעדים להבטחת הפרטיות של המשתמשים. זוהי סנונית ראשונה ויתכן שיוגשו בעקבותיה תביעות דומות, בין אם כלפי מפעילי התוכנה ובין אם כלפי מי שיזם את השימוש בה.
מגשרים ובוררים העושים שימוש בתוכנת זום ודומותיה, חייבים להחתים את הצדדים על התחייבות מפורשת לשמור על סודיות וחסיון, ולא לאפשר למי שאינו חלק מההליך לצפות או להאזין לדברים הנאמרים בתהליך הזו. בנוסף עליהם להזהיר את הצדדים, כי מפני חשיפת סודות מסחריים, מידע אישי או אחר שעלול לזלוג החוצה, ולהחתים אותם על כך שהבינו את מגבלות התהליך.

ניסוח הסכם כניסה להליך גישור או בוררות וירטואלי

הסכם כניסה לגישור סטנדרטי אינו מתייחס לאפשרות של ניהול הליך מרחוק. כך גם הסכם בוררות.
מומלץ כי המגשר או הבורר יחתים את הצדדים על הסכמה לשימוש בתוכנת זום. בהסכם יאמר כי חלים על ההליך כל הכללים והתנאים המקובלים בהליך פנים אל פנים, בנוסף לכללים המיוחדים שיפורטו לגבי הליך וירטואלי, ביניהם אלה:
א. הצדדים מתחייבים לשמור על סודיות וחיסיון ולא לאפשר למי שאינו חלק מההליך, לצפות או להאזין לדברים הנאמרים בגישור או בוררות זום.
ב. הצדדים יתחייבו לא להקליט או להתיר לגורם כלשהו להקליט את הליך הגישור בזום.
ג. הצדדים משחררים את המגשר או הבורר מכל אחריות לזליגה או העברת מידע שנעשה על ידי מי מהם או על ידי גורם שלישי, ללא הסכמה מפורשת מראש.

גישבור – מעבר מגישור לבוררות או להיפך

לעיתים הצדדים פונים להליך של בוררות. לאחר מכן מחליטים לקיים הליך של גישור ולנסות להגיע להסדר עם הבורר בתפקיד מגשר. לעיתים המצב הוא הפוך, הצדדים פונים למגשר ולאחר מכן מבקשים ממנו להכריע בסכסוך ביניהם כבורר. תקנה 5(ח) לתקנות בתי המשפט (גישור) מציינת, כי ישנה אפשרות, לאחר הפסקת הגישור, למינוי המגשר כבורר בסכסוך -בהסכמת הצדדים. התקנה לא מדברת על בורר שהפך למגשר ואז חזר להיות בורר. בפסיקה נקבע, כי עצם העובדה שהצדדים החלו בהליך גישור והמגשר אף נפגש אתם לפגישות נפרדות, אינו מביא בהכרח לפסילתו כבורר. יש להוכיח כי להוכיח חשש ממשי לנעילת דעתו של הבורר.

ככל שמדובר בגישור או בוררות המתנהלים במדיה וירטואלית, ניתן לומר, כי עצם ההסכמה להשתתף בהליך זה מלמדת על נכונות הצדדים לשקיפות רבה וליכולת לשנות מסוג אחד של הליך למשנהו. מצד שני, נדרשת הסכמה של שני הצדדים לשינוי מהליך להליך, ובהיעדר הסכמה ראוי כי המגשר או הבורר ימנע מלקבל על עצמו תהליך, הגורם לחשיפת יתר ולפגיעה מוגברת בפרטיות ובחיסיון של התהליך.

סיכום

שיקול הדעת אם לקיים גישור או בוררות בהליך וירטואלי הוא בראש ובראשונה של המגשר או הבורר. ככל שהוא סבור, כי הנושא, הסכסוך או הצדדים אינם מתאימים לכך, מוטב שיודיע לצדדים, כי רצוי לנהל את ההליך בדרך של מפגש פנים אל פנים.

The post גישור ובוררות במדיה וירטואלית appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> הזדמנות נאותה היא שם המשחק https://www.cadr.co.il/%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%a9%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7/ Tue, 18 Aug 2020 09:47:21 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=4824 ד"ר איריס סורוקר, שופטת בית משפט השלום בראשל"צ בדימוס וכיום בוררת ומגשרת במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים

The post הזדמנות נאותה היא שם המשחק appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> בוררות היא מנגנון דיוני רב עוצמה המאפשר לסיים סכסוך בין שני צדדים לעומתיים באופן יעיל וצודק. כדי להשיג הכרעה איכותית, הבוררת והבורר נדרשים להפעיל את ההליך ברגישות גבוהה, ומתוך מחויבות להגשים עקרונות של צדק. הגינות ההליך היא לעולם יסוד מרכזי וחיוני ליצירת אמון של הצדדים בבוררים ובדרך שבה תתקבל ההכרעה. ביסודם של דברים עומד הצורך לתת לבעלי הדין הזדמנות נאותה לטעון את טיעוניהם ולהציג את ראיותיהם. בעלי דין שלא נשמעו, שטיעון ענייני שלהם נקטע, או שנמנע מהם להציג ראיה רלבנטית — לעולם יחושו מקופחים. גם ההכרעה שתתקבל עלולה לצאת חסרה ולקויה. לכן, האינטרס של בעל הדין לטעון ולהציג את ראיותיו אינו רק ענין פרטי שלו ואין להתייחס אליו כאל גחמה; הוא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להבטיח הכרעה צודקת ואמון במוסד הבוררות. ואולם, מה אם אחד מבעלי הדין מבקש – בשם האמון והצדק – להעיד לא פחות מ- 25 עדים בשאלה כיצד יש להגיש תכנית לוועדת תכנון ובניה?[1] וכיצד יש להתייחס לעורכות ולעורכי דין המפליגים בחקירות נגדיות הרבה מעבר לנדרש, עד שישיבות הבוררות הולכות ומתארכות ומתרבות?

חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 מצייד את הבוררים במגוון רחב של כלים דיוניים גמישים ויעילים שתכליתם להבטיח הליך הוגן וענייני ולמנוע ניצולו לרעה. בורר רשאי להורות לבעלי דין לגלות מסמכים, להשיב לשאלונים, ולמעשה לעשות כל דבר הכרוך בניהול הבוררות במטרה לברר את האמת ולהגיע להכרעה מהירה וצודקת.[2] בוררים רשאים להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים, ולגבות עדויות בשבועה או בהן צדק.[3] הבורר מוסמך למנות מומחה מטעמו אם מצא שההכרעה בסכסוך כרוכה בעניין הטעון מומחיות, ובלבד שנתן לבעלי הדין הזדמנות להציג חוות דעת מטעמם וכן לחקור את המומחה מטעמו.[4] הוראה חשובה מצויה בסעיף יד' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, שקובעת כי "הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו". בהמשך הוסף כי "הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט". השחרור מכבלי הפרוצדורה הוא מהלך מקובל, המאפשר גמישות בניהול ההליך. עם זאת, יש לזכור שהתוספת היא בבחינת הצעה דיספוזיטיבית המופנית אל הצדדים: ירצו – יאמצו, לא ירצו – יוכלו לקבוע אחרת. בעלי דין המבקשים לחייב את הבוררים לפסוק בהתאם לדין המהותי, או לנהל את ההליך לפי סדרי הדין ובהתאם לדיני הראיות, רשאים להסכים על כך בהסכם הבוררות.[5]

המפתח להצלחת הבוררות נעוץ בשמירה הוגנת על הזכויות הדיוניות של הצדדים. בראש ובראשונה, בוררים מחויבים לשמור על כלל יסוד במשפט, המוכר בכינויו: "כללי הצדק הטבעי". כללים אלה מבססים את זכותו של אדם להישמע ולטעון בפני הגורם המכריע, ושלא תתקבל החלטה בעניינו בדרך קפקאית, קרי: מבלי שניתנה לו הזדמנות ראויה להגיב. זכות הטיעון היא חוצת גבולות ותחומי משפט: היא עומדת ביסוד ההליך המינהלי התקין המחייב את רשויות השלטון; היא ניצבת ביסוד ההליך העיסקי התקין המחייב את הממשל התאגידי; והיא כמובן עומדת בבסיס ההליך השיפוטי התקין — המחייב את בתי המשפט וכן את הבוררים. לכן, אם בורר שמע חקירה של עד מרכזי בנוכחות אחד הצדדים בלבד – זוהי טעות, אף אם הצד השני הסכים להעדר מהישיבה. גם אם הצדדים הסמיכו את הבורר לגבות עדויות שלא בנוכחות צדדים, על הבורר להביא את תוכן העדות בפני כל הצדדים כדי לאפשר להם להגיב.[6] בדומה, במקרה בו צד מגיש ראיה חדשה בשלב הסיכומים – הבורר חייב לאפשר לצד שכנגד להגיב לראיה זו, אחרת לא יוכל לפסוק לפיה.[7] היה ובורר סבור כי יש מקום לבקש ממומחה להגיש חוות דעת משלימה, הוא רשאי לדרוש זאת גם בשלב של כתיבת פסק הבוררות – ובלבד שהצדדים קיבלו הזדמנות להביע דעתם וניתנה להם הזדמנות לחקור.[8] בורר גם אינו רשאי לדחות או לקבל תביעה על הסף, מקום בו קיימת מחלוקת עובדתית הטעונה שמיעת ראיות.[9]

גורם משמעותי להצלחת הליך הבוררות הוא בזהות הבוררים. בוררת ובורר בעלי ניסיון, כמו עורכת או עורך דין יודעי חוק, ושופטים בדימוס המיומנים בניהול משפט שוויוני והוגן, יידעו לנווט את ההליך ולנטרל ניסיון של צדדים לסרבל את הדיון שלא לצורך. בוררים צריכים לשים לנגד עיניהם את הוראת החוק החשובה החושפת את פסק בוררות לסכנת ביטול, אם "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".[10] אכן, הזדמנות נאותה – היא שם המשחק. כדי לשחק את המשחק הזה נכון, אני מציעה לנהוג על פי מספר עקרונות מנחים:

(א) הצדק! בראש ובראשונה יש לזכור כי במהותו של רעיון הצדק עומדת השאיפה להתקרב ככל הניתן אל האמת העובדתית העומדת ביסוד הסכסוך. פסק בוררות המבוסס על תשתית ראייתית חלקית או חסרה יימצא מנותק מן המציאות, ולכן גם חוטא לאמת ולצדק.

(ב) האמת! כדי להבטיח פסק בוררות צודק – עלינו לברר מה קרה שם באמת. הבירור נעשה בדרך של שמיעת ראיות, שבהצטרפותן יחד בונות פאזל ראייתי שלם. במטרה להבטיח שהפאזל שבנינו יהיה קוהרנטי ויציב, ראוי להימנע מקיצורי דרך פופוליסטיים הנעשים כביכול לטובת היעילות, אך בדיעבד עלולים דווקא להאריך את הדיון ולסרבלו. חסר עובדתי בפסק הבוררות פוגם בתחושת האמון של הצדדים וצפוי להוליד ערעורים וסכסוכים עוקבים.

(ג) פסיכולוגיה! חשוב לא פחות לזכור, כי הליך הבוררות מבוסס גם על היבט פסיכולוגי: הצדדים מבקשים להישיר מבט אל הבורר ואל הצד שכנגד. הם רוצים שיקשיבו לסיפור שיש להם לספר. בוררים שנותנים לצדדים את יומם בהליך הבוררות, מחזקים את תחושת הביטחון של בעלי הדין בבורר ובהליך, ופסק הבוררות יצא אף הוא מחוזק. 

(ד) יעילות! לא למותר לקבוע בתחילת הבוררות את מסגרת הדיון, באופן שיבטיח יישום כללים שוויוניים והוגנים כלפי שני הצדדים. ראוי לקבוע מראש סדרת ישיבות, על מנת לשריין זמן ביומני הצדדים ולמנוע בהמשך קשיי תיאום. ניתן גם להקציב לכל צד "קופת שעות", שאותה הוא יוכל לנצל כהבנתו להבאת ראיות ולהשמעת חקירות נגדיות. במהלך הבוררות, ראוי לנמק החלטות דיוניות, על מנת להבטיח הבנה ושיתוף פעולה של הצדדים. העדים צריכים למסור עדות בבוררות לאחר שהוזהרו שעליהם לאמר את האמת. כך גם ראוי לאפשר לעורכי הדין למצות את חקירותיהם הנגדיות בטרם יפנה הבורר שאלות משלו אל העדים. באמצעות שכל ישר וניסיון שיפוטי, הבוררות והבוררים יובילו את אניית הבוררות בבטחה אל היעד הנכסף של סיום הסכסוך.

* הכותבת היא שופטת בדימוס, בוררות ומגשרת במשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים בתל-אביב.

[1] שאלה זו התעוררה בת.א. (חי') 206/05, החלטה מיום 15.6.2005.

[2] סעיף ח' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

[3] סעיפים 14-13 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

[4] סעיף יב' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

[5] סעיף 2 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, קובע כי "רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם".

[6] שאלה זו התעוררה בהפ"ב (י-ם) 7300/08, החלטה מיום 5.11.2014.

[7] ראו למשל: הפ"ב (מרכז) 45009-09-13, החלטה מיום 19.8.2014.

[8] ראו למשל: רע"א 3355/11, החלטה מיום 22.12.2012.

[9] ראו למשל: רע"א 6327/12, החלטה מיום 1.9.2013.

[10] סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

The post הזדמנות נאותה היא שם המשחק appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> העברת סכסוך לבוררות או לגישור https://www.cadr.co.il/%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%9b%d7%a1%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94/ Thu, 25 Jun 2020 15:04:19 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=2885 שאול מנהיים, שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד וכיום בורר ומגשר במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים

The post העברת סכסוך לבוררות או לגישור appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]>

נקודות המבט של הצדדים ושל הציבור

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של העברת סכסוכים אזרחיים להליכים של גישור או בוררות. הדבר מעורר דיון בשאלות של הצדקה ותועלת לצדדים ולציבור.

שיקולי הצדדים

כמה מהיתרונות של העברת סכסוך לבוררות או גישור הם: בחירת המותב (האדם או האנשים שלידיהם מועבר הסכסוך) המאפשרת התאמת האדם למקרה במישור המומחיות והניסיון; מהירות ויעילות (המותב זמין לצדדים, ולכן במקום שנים בבית משפט נדרשים רק שבועות או חודשים). למהירות חשיבות עצומה, לעתים אפילו מכרעת, עבור הצדדים; גמישות בסדרי הדין והראיות, שמביאה לחסכון בזמן וייעול ההליך; גמישות לגבי הדין המהותי שיחול, או שלא יחול; העובדה שהליכים כאלה הם בעלי אופי פרטי בעוד הליכי משפט מתנהלים, ככלל, בפומבי. זה חשוב מאד כשההליך כולל חשיפה של מידע רגיש, כגון: פרטים טכניים שאינם מוגנים לפי דיני הקניין הרוחני, שיטות תמחור, זהות לקוחות, וכיוצא באלה עניינים שעסקים יינזקו מחשיפתם הפומבית. בוררות וגישור מאפשרים גם לדון יחד בעניינים שבסמכות עניינית של יותר מבית משפט אחד. במקרים רבים יש לסכסוך אחד היבטים שונים שכל אחד מהם מצוי בסמכות עניינית נפרדת. כך, בסכסוך בין חברה לבין אדם שהוא בעל מניות, דירקטור ועובד בחברה: חלק מהסכסוך נתון לבית הדין לעבודה, וחלקים אחרים נתונים בד"כ לבית משפט מחוזי (ולעיתים במחלקה הכלכלית). רק בבוררות או בגישור ניתן להביא "לשולחן אחד" את כל הסכסוך, להתעלם מ"מחיצות" הסמכות העניינית ולמנוע בזבוז משאבים, כפילויות, עיכובים ואף הכרעות סותרות. גישור ובוררות מאפשרים לסיים באחת סכסוך שלם.

למול יתרונות אלה (ואחרים שלא פורטו) ניתן לציין שני חסרונות מרכזיים בעיני הצדדים: עלות; ולגבי בוררות בלבד – גם העובדה שקשה יותר לשנות פסק בורר שגוי מאשר פסק דין שגוי. בנוגע לעלות: גישור המסתיים בהצלחה, והעברת תביעה לבוררות, מזכים בהחזר מלוא אגרת המשפט, בניכוי סכום נמוך. בתביעות כספיות האגרה היא 2.5 אחוזים מסכום התביעה וההחזר מכסה חלק ניכר של העלות ולעיתים אף עולה עליה.

פסק בורר שגוי: על פסק-דין של בית משפט יש ערעור, אולם נדיר שערעור על ממצאי עובדה ומהימנות מתקבל. זכות הערעור בבית המשפט היא משמעותית רק במקרים הלא רבים, בהם התוצאה מבוססת על נימוקים משפטיים ולא על עובדות. פסק בורר ניתן לביטול על ידי בית המשפט. שגיאה בפסק אינה עילה לביטולו, אך כיום מאפשר חוק הבוררות לצדדים לקבוע מראש שניתן יהיה לטעון גם שהפסק שגוי (ויש בחירה בין שתי חלופות).

האינטרס הציבורי

יש טענות שזוהי "הפרטה" של המשפט ו"קיצור תורים לעשירים", אולם הגישור והבוררות לא יצרו את התארכות ההליכים בבתי המשפט והם אינם גוזלים משאבים שיפוטיים. הם אינם הבעיה; הם חלק מרכזי בפתרון. בלעדיהם יידונו ויוכרעו כל הסכסוכים בבית המשפט, והעומס וה"תור" יגדלו עוד. לכן אין כאן פגיעה באינטרס הציבורי או אפליה לטובה של בעלי היכולת. גישור ובוררות מיטיבים גם, ואולי בעיקר, עם הנשארים בבתי-המשפט.

העיתוי הנכון: מתי לפנות לגישור

פנייה לגישור שנעשית כאשר יש עדיין פערי מידע משמעותיים בין הצדדים עלולה להיות מוקדמת מדי, אלא אם יש נכונות לפתור את העניין במסגרת הגישור, כולל האפשרות להציג נתונים למגשר בלבד. כאשר אין נכונות כזו, קורה שבגלל פערי המידע (או מסיבה אחרת) הליך הגישור אינו מצליח והצדדים חוזרים לבית המשפט, אולם לא אחת הם חוזרים שוב לגישור לאחר שקדם-המשפט מסיים את פער המידע. עפ"ר, גישור ש"חזר" מסתיים בהצלחה.

גישור או בוררות: בחירה חד פעמית?

למרות ההבדלים בין בוררות וגישור, אפשר בהסכמה לשנות את הבחירה בין שני המסלולים או לשלב ביניהם: יש וגישור הופך לבוררות. יש גם שהליכי בוררות מסתיימים בפשרה במהלך הדיון בד"כ בסיוע הבורר הפועל כ"מעין מגשר". לעיתים גם מושגת בגישור הסכמה ברוב המחלוקות והצדדים מסכימים שהמגשר יכריע (כבורר) במה שלא הוסכם. האפשרות לגמישות קיימת לאורך הדרך.

* הכותב הוא שופט בדימוס, בורר ומגשר במשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים.

The post העברת סכסוך לבוררות או לגישור appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> הקשר בין סעיף בוררות בהסכם מסחרי ובין ארידי (בנו התשיעי של המן) https://www.cadr.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%a2%d7%99%d7%a3-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%90/ Thu, 25 Jun 2020 14:55:51 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=2860 ורדה אלשיך סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (בדימ') וכיום בוררת ומגשרת במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

The post הקשר בין סעיף בוררות בהסכם מסחרי ובין ארידי (בנו התשיעי של המן) appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> בין אם אתה עורך דין בתחום המסחרי, בין אם את אשת עסקים, בעלת תפקיד בכיר החותמת על חוזים מטעם המדינה ורשויותיה, יזם נדל"ן, או בעל תואר או תפקיד אחר הכולל ניסוח או חתימה על חוזים מסחריים, לא פעם נתקלתם בוודאי בסעיף בוררות.

כן, כן, אותו סעיף "טכני" שנמצא אי שם בסוף ההסכם, בין סעיף ה"שונות" ובין סעיף "הכתובות למשלוח דואר רשום". היות ואנו נמצאים ערב חג פורים ייאמר – הסעיף נכתב, כמו ארידי, בנו התשיעי של המן הרשע, סעיף הבוררות, שנדחק לסוף הרשימה, ממש אחד לפני הסוף – ויזתא.

ב-40 השנים בהם כיהנתי כשופטת וכבוררת ומגשרת, נתקלתי בנוסחים רבים של סעיף הבוררות (המהווה את הסכם הבוררות שבין הצדדים), כאשר, למעשה, התיאור הנ"ל, תואם כמעט את כולם.

חלק ניכר מעורכי ההסכמים, הן מצד עורכי הדין והן מצד הלקוחות, משקיעים זמן רב מאוד, משא ומתן ארוך מתיש ומייגע, דיונים והתפלפלויות על כל תג ופסיק בתנאים המסחריים בהסכם. אך נראה בעליל כי  רובם מתעייפים לקראת סוף ההסכם, ומתייחסים בשוויון נפש ולעתים כלאחר יד, לסעיף הבוררות, כאילו מדובר בעניין טכני בלבד.

רבים מנוסחי סעיף הבוררות בהם נתקלתי כאמור, נכתבו, בכל הכבוד, בשיטת Copy Paste (העתק הדבק) מהסכמים קודמים. זאת, מבלי להתייחס לצרכיהם אם תארע תקבלה בקשר וייאלצו לפנות לבוררות.

ראוי רצוי ויהא זה לטובת כל הצדדים, לפעול לשינוי הנורמה כאמור. סעיף הבוררות הינו בבחינת הררים התלויים בשערה.

סעיף הבוררות קובע את גורלו של ההסכם לרבות תנאיו המסחריים,  לגביהם כה דקדקו הצדדים במשא ומתן.

הייתה ותקרה מחלוקת בין הצדדים, מי שקובע את גורלו של ההסכם הינו הבורר שמתמנה בהתאם לתנאי הבוררות שנקבעו בהסכם הבוררות.

נראה, כי ראוי להשקיע מחשבה עמוקה יותר בניסוח תניית הבוררות בהסכם המסחרי הבא שתכרתו או בהסכם הבוררות עליו תחתמו.

השקעה כאמור משמעה השקעה בעיצובה של הבוררות שתקיימו במקרה שתתגלע ח"ו מחלוקת בין הצדדים להסכם. במסגרת כך, יש להביא בחשבון ולהתייחס, לדין שיחול, השפה בה תנוהל הבוררות, משך הבוררות, מקום הבוררות, דיני הראיות, הפרוצדורה, תשלום הוצאות הבוררות, סמכות למתן צווים זמניים, וכו', וכן לכלול, עד כמה שניתן, תנאים והסכמות נוספות שיסייעו בניהול בוררות מהירה והוגנת בנוגע לתחום המסחרי הספציפי שבאותו הסכם.

אך מעל לכל עליכם להשקיע מחשבה רבה בקביעת זהות הבורר שיתמנה.

יש גם למצוא באותו סעיף התייחסות לבורר שיתמנה. אין מדובר בעניין קל ערך. שכן, הצדדים להסכם, להלכה ולמעשה, מפקידים את גורלם בידיו של הבורר שמינו. זאת, לאו דווקא בשמו אבל ראוי לשקול את "זהותו המקצועית", ואם בוחרים הצדדים להפנות לגוף שימנה, נכון להפנות את המינוי  לגוף אובייקטיבי, ולא לגוף שעלול להיות מוטה מבחינת אינטרסים כאלה ואחרים, בבחינת שמור לי ואשמור לך".

המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, שאני חלק ממנו כיום, אוצר בתוכו רשימה נכבדת ביותר של עשרות בוררים טובים מאוד, מומחים בתחומם, רובם המוחלט שופטים מחוזיים בדימוס בעלי ניסיון שיפוטי של שנים רבות. כך, לדוגמה, סעיף בוררות בין הצדדים הכולל הפנייה למינוי בורר מתוך רשימת הבוררים שם, תבטיח לצדדים שקט בתחום זה. היינו, התאמת בורר בעל מומחיות המתאימה לצדדים הספציפיים לצורך הכרעה מהירה ונכונה באותה מחלוקת ספציפית.  התאמת הבורר, כחליפה שנתפרה בדיוק למידות הצדדים – Tailor Made.

דוגמה להמחשת חשיבות הדברים מחיי המעשה. במסגרת בוררות שהתגלגלה לפתחי, מינו הצדדים כבורר, מהנדס מומחה (מטעמים ברורים תיאור הרקע שונה, אך המהות זהה).

במחשבה ראשונית, היה מדובר במינוי נכון וראוי, שכן ההסכם היה בין שתי חברות היי-טק, שסברו כי אם יתגלע ביניהן סכסוך, מי ייטיב לפתרו ממהנדס מומחה בתחומן. בסופו של דבר, המחלוקת בין הצדדים, הייתה מחלוקת משפטית טהורה, בנוגע לזכויות מסחריות בחברה משותפת שהקימו, הזכויות הצמודות למניות שהוקצו באותה חברה משותפת, וכן בנוגע לנכס מסחרי משותף שהיה על הצדדים לממש. הבורר שהתמנה, כאמור, היה מומחה בתחומו, הנדסה, אך לא היה בעל הידע והכישורים להכריע במחלוקת המשפטית כמו גם בנוגע למכירת אותו נכס משותף.

הצדדים, מחויבים לסעיף בוררות שכרתו ביניהם, נאלצו לנהל בוררות בפני מי שלא התיימר ולא  יכול היה להכריע במחלוקת המשפטית שהתגלעה ביניהם (כאמור מומחיותו הנדסה), ובוודאי שהיה חסר את הידע והיכולת לעסוק במימוש אותו נכס מסחרי משותף. מה שגרר מינוי צד ג' אחר, מעין כונס נכסים, למכירת אותו נכס משותף.  ההסתבכות לא איחרה לבוא, המהנדס שמונה כבורר ואותו כונס נכסים לא ראו את הדברים עין בעין, הוציאו תחת ידם החלטות סותרות, וההליך "נתקע". הצדדים השחיתו זמנם, מרצם וכספם בפניות שונות לבית המשפט, אך ללא הועיל.

לאחר שתשו מהתדיינויות משפטיות וכילו את מרצם וכספם, הסכימו הצדדים כי הכרעה במחלוקת ביניהם דורשת מומחה בדיני חברות ובמימוש נכסים, והפנו את כל המחלוקת שביניהם, למשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים, אשר בחן את פרטי המחלוקות והמומחיות הנדרשת להכרעה בהן, והפנה את העניין אליי. זאת לאור מומחיותי. כך, בוררות אשר נמשכה כ – 5 שנים בהליך שלא קידם את ההכרעה במחלוקת אלא יצר מחלוקות חדשות, הסתיימה בתוך חודשים ספורים.

איני אומרת, חלילה, כי יש לקבוע כלל לפיו אין סכסוכים בהם ראוי למנות מומחים שאינם משפטנים, אלא שעל הצדדים להקדיש מחשבה רבה בקביעת זהות של הבורר שיכריע במחלוקת במקרה שתתגלע.

הכותבת הינה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (בדימ') וכיום בוררת ומגשרת במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

The post הקשר בין סעיף בוררות בהסכם מסחרי ובין ארידי (בנו התשיעי של המן) appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 https://www.cadr.co.il/%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a1%d7%9b%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d/ Wed, 10 Apr 2019 14:52:54 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=266 בתי משפט וסדרי דין – בוררות וגישור תק' תשס"ב-2001 תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993* תק' תשנ"ט-1999 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – החוק), וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות תק' תשע"ט-2019 1.    בתקנות אלה:           […]

The post תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> בתי משפט וסדרי דין – בוררות וגישור

תק' תשס"ב-2001

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993*

תק' תשנ"ט-1999

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – החוק), וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות תק' תשע"ט-2019

1.    בתקנות אלה:

          "גישור" – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק;

          "הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור;

          "יחידת הגישור", "רשימת המגשרים" – כהגדרתם בתקנות רשימת המגשרים;

          "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

          "שכר טרחה מרבי" – כמשמעותו בתקנה 12 לתקנות רשימת המגשרים;

          "תקנות רשימת המגשרים" – תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשע"ח-2017.

מהות הגישור תק' תשס"ב-2001

2.    גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

העברת ענין למגשר תק' תשנ"ט-1999 תק' תשס"ב-2001

3.    (א)  הצעת בית משפט הדן, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.

תק' תשס"ב-2001

          (ב)  בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.

תק' תשס"ב-2001

          (ג)   הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.

תק' תשע"ט-2019

          (ד)  לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, יופנו ליחידת הגישור כדי שתביא לפניהם, מתוך רשימת המגשרים, את שמותיהם של כל המגשרים המתאימים למאפייני הסכסוך לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (3) וכן שמו של מגשר אחד או יותר המתאימים למאפייני הסכסוך שבין הצדדים לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (4) ובלבד ששכר הטרחה של מגשר אחד לפחות אינו עולה על שכר הטרחה המרבי.

תק' תשע"ט-2019

          (ד1) לצורך מתן המלצה לצדדים לפי תקנת משנה (ד), תשקול יחידת הגישור את השיקולים האלה:

(1)   תחומי התמחותו של המגשר ותחום עיסוקו;

(2)   אזורי פעילותו;

(3)   השפות שהוא דובר;

(4)   מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה לפי פניית השופט.

תק' תשע"ט-2019

          (ד2) המלצת יחידת הגישור על רשימה מצומצמת של כמה מגשרים לפי תקנת משנה (ד) תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ד1).

תק' תשע"ט-2019

          (ד3) פרטי המגשר שאליו הועבר עניין לגישור על יסוד המלצה של יחידת הגישור יפורסמו באתר בתי המשפט.

תק' תשע"ט-2019

          (ה)  אין באמור בתקנת משנה (ד) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.

תק' תשנ"ט-1999 תק' תשס"ב-2001

          (ו)   אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

עיכוב הליכים תק' תשס"ב-2001

4.    (א)  מונה מגשר, יודיע לו בית המשפט את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק.

תק' תשס"ב-2001

          (ב)  חלפה התקופה שקבע בית המשפט לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר גישור, יודיע המגשר לבית המשפט אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.

חובות המגשר תק' תשס"ב-2001

5.    (א)  במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.

תק' תשס"ב-2001

          (ב)  המגשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם –

(1)   היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;

תק' תשס"ב-2001

(2)   הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר.

תק' תשס"ב-2001

          (ג)   המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.

תק' תשס"ב-2001

          (ד)  המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

תק' תשס"ב-2001

          (ה)  המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

תק' תשס"ב-2001

          (ו)   מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.

תק' תשנ"ט-1999 תק' תשס"ב-2001

          (ז)   המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בענין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו.

תק' תשס"ב-2001

          (ח)  המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.

תחילת הגישור תק' תשס"ב-2001

6.    בתחילת הגישור, יסביר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי –

(1)  בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הגישור בכל עת בהתאם להוראות תקנה 8(א);

(2)  המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.

שכר טרחה הוצאות ופקדון תק' תשנ"ט-1999 תק' תשס"ב-2001

7.    (א)  שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.

תק' תשס"ב-2001

          (ב)  בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

תק' תשס"ב-2001

          (ג)   בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

תק' תשס"ב-2001

          (ד)  בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

תק' תשס"ב-2001

          (ה)  התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או ההוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט.

הפסקת הגישור תק' תשס"ב-2001

8.    (א)  בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.

תק' תשס"ב-2001

          (ב)  המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   הענין אינו מתאים, לדעתו, לגישור;

(2)   בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;

(3)   בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;

(4)   אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר גישור;

תק' תשנ"ט-1999

(4א) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור;

(5)   הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

(6)   הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;

(7)   כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

(8)   בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

תק' תשס"ב-2001

          (ג)   החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח).

          (ד)  הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.

הסדר הגישור תק' תשס"ב-2001

9.    (א)  הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.

תק' תשס"ב-2001

          (ב)  נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.

תק' תשס"ב-2001

          (ג)   בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור.

תק' (מס' 2) תשס"ב-2002

10.    (א)  בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף 79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או מי מהם.

          (ב)  בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור, ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

          (ג)   בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.

          (ד)  בתקנה זו, "סכסוך" – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות.

תוספת

(תקנה 3(ו))

תק' תשס"ב-2001

ההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר

1.        בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.

2.        בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

תק' תשנ"ט-1999

2א.      בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

3.        בעלי הדין זכאים להיוועץ עם עורכי הדין שלהם ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הגישור.

4.        בעלי הדין מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו, ומצהירים כי הם מבינים שדינו כדין חוזה שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק-דין.

5.        בעלי הדין מסכימים כי העובדה שהם לא הגיעו להסדר גישור או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא תשמש עילת תביעה נגד המגשר, וכי בכפוף לסעיף 6 להסכם זה אין המגשר אחראי לתוצאת הגישור.

6.        המגשר מתחייב לנהוג בתום לב כדי לסייע לבעלי הדין להגיע ליישוב הסכסוך מתוך משא ומתן חופשי.

7.        המגשר מצהיר כי הוא אינו תלוי בבעל דין ואינו בעל ענין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הגישור, וכי לא היה בינו לבין מי מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם.

8.        המגשר לא יהיה מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך בין בעלי הדין.

9.        הודעת המגשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הגישור מחייבת את בעלי הדין.

10.      המגשר מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים.

11.      הליך הגישור יתנהל לפי נהלים אלה:

(א)  המגשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה;

(ב)  המגשר יקבע את סדרי הגישור, ככל שלא נקבעו על פי דין;

          (ג)   המגשר רשאי לנהל תיק מסמכים ולרשום פרוטוקול של ישיבות הגישור; מסמכים ורשימות כאמור ישמשו את המגשר בלבד, ולא יהיו פתוחים לעיון בעלי הדין;

          (ד)  המגשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה.

12.      המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.

ט' בתמוז תשנ"ג (28 ביוני 1993)                            דוד ליבאי

                                                                                           שר המשפטים

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

* פורסמו ק"ת תשנ"ג מס' 5539 מיום 10.8.1993 עמ' 1042.

ק"ת תשנ"ט מס' 5947 מיום 20.1.1999 עמ' 283 – תק' תשנ"ט-1999; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן.

ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 50 – תק' תשס"ב-2001.

ק"ת תשס"ב מס' 6167 מיום 15.5.2002 עמ' 676 – תק' (מס' 2) תשס"ב-2002.

ק"ת תשע"ט מס' 8146 מיום 8.1.2019 עמ' 1786 – תק' תשע"ט-2019; ר' תקנה 3 לענין תחילה. ת"ט ק"ת תשע"ט מס' 8246 מיום 15.7.2019 עמ' 3498. תוקנו ק"ת תשע"ט מס' 8259 מיום 12.8.2019 עמ' 3566 – תק' (תיקון) תשע"ט-2019.

3. תחילתן של תקנות אלה ביום ה' באלול התשע"ט (5 בספטמבר 2019) ביום ז' בשבט התש"ף (2 בפברואר 2020) והן יחולו על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו.

The post תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> כללי הבוררות – המשכן לבוררות https://www.cadr.co.il/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%95%d7%aa/ Tue, 09 Apr 2019 14:53:44 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=270 המשכן הוא הגוף המוביל בישראל לניהול מקצועי של בוררויות וגישורים לצד העמקת המודעות וקידום השימוש בפתרונות אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים. מיום היוסדו של המשכן, אנו שואפים לעמוד בקדמת הבמה כדי לעודד ולפתח הליכים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים. על מנת לספק ללקוחתנו שירות איכותי ויעיל בהליכי הבוררות, אנו מציעים לאמץ את כללי הבוררות של המשכן. כללי הבוררות המוצעים […]

The post כללי הבוררות – המשכן לבוררות appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> המשכן הוא הגוף המוביל בישראל לניהול מקצועי של בוררויות וגישורים לצד העמקת המודעות וקידום השימוש בפתרונות אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים. מיום היוסדו של המשכן, אנו שואפים לעמוד בקדמת הבמה כדי לעודד ולפתח הליכים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים. על מנת לספק ללקוחתנו שירות איכותי ויעיל בהליכי הבוררות, אנו מציעים לאמץ את כללי הבוררות של המשכן. כללי הבוררות המוצעים נועדו לחסוך זמן יקר וכסף. כללי המשכן מאפשרים לצדדים לתחום את היקף הסכסוך, לקבוע את אופן גילוי המסמכים והיקפם ולקבוע את המועד לקבלת פסק הבוררות. כללים אלו הינם מוצעים על-ידי המשכן, אך הצדדים רשאים להתנות על כללים אלו ולקבוע כללים שונים בהתאם להסכמת הצדדים.

א. הגדרות

הערה: הכללים מנוסחים בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד וכל הנאמר בהם מיועד לשני המינים כאחד.

1.  "בורר" – מי שימונה לתפקיד, בין בהסכמת הצדדים, בין על ידי בית משפט או בית דין או על ידי צד שלישי אחר שהצדדים הסמיכוהו לקבוע את זהות הבורר, ובין על ידי נשיא המשכן.

2.  "דיון מהיר" – בוררות שתתנהל בהליך מקוצר, כמותווה בכללים המנויים בפרק ה' להלן.

3.  "הדין המהותי" – הדין החל במדינת ישראל, אלא אם כן הסכימו הצדדים בהסכם ביניהם, מושא הדיון בבוררות, במפורש ובכתב על תחולתו של דין מהותי אחר.

4. "החוק" – חוק הבוררות, התשכ"ח–1968, כפי שיהיה בתוקף מעת לעת (לרבות כל תוספת לחוק האמור, ובלבד שהיא חלה על הבוררות הנדונה) או חוק שיחליף אותו, אם יהיה כזה.

5.  "החלטה" – פסק בוררות, פסק בוררות חלקי וכל החלטה אחרת של הבורר.

6.  "המצאה" – כמפורט בכללים אלה להלן.

7.  "המשכן" – המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים בע"מ.

8. "התקנות" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 כפי שתהיינה בתוקף בכל עת רלוונטית.

9.  "ימים" – ימים קלנדריים, אלא אם כן קבע הבורר אחרת בהחלטה או בפרוטוקול.

10. "ערעור" – ערעור על פסק בוררות בהתאם לחוק, שיוגש לערכאת הערעור של המשכן בהתאם לכללים אלה, ובתנאי שהסכם הבוררות כלל הוראה מראש ובכתב בדבר ערעור כאמור.

11. "עלות הבוררות" – לרבות הוצאות.

12. "פסק בוררות" – פסק שניתן על ידי הבורר, לרבות פסק בוררות בהליך ערעור, אם הוגש כזה.

13. "תביעה" – תובענה אשר תוגש למשכן בהתאם להסכם בוררות על ידי צד לסכסוך, או שתועבר על ידי בית משפט או בית דין לדיון במשכן או כל גוף ממנה אחר.

14. "בקשה" – לרבות בקשה לסעדים זמניים.

ב. פתיחת הליך בוררות ומינוי הבורר

15. הליך בוררות ייפתח באחת הדרכים האלה:

15.1. בהסכמה מראש בין הצדדים לפיה הבוררות תתנהל במשכן על דרך של הגשת כתב תביעה שאליו יצורף כנספח המסמך המעגן את ההסכמה על קיום הבוררות במשכן.

15.2 במקרה שבו הוסכם על קיום הליך בוררות לאחר פתיחת הליכים משפטיים, יועברו כל כתבי הטענות שהוחלפו בין הצדדים עד לאותו שלב, בצירוף המסמך המעגן את ההסכמה לקיום הליך הבוררות.

15.3 במקרה שבו פותח צד להסכם בוררות בהליך של בוררות בדיון מהיר כהגדרתו לעיל, יחולו על פתיחת הבוררות הכללים הדנים ב"דיון מהיר" להלן.

16. הסכימו הצדדים מראש על זהות הבורר בהליך הבוררות המבוקש, או על כך שהבורר ייבחר על ידי   המשכן מתוך רשימת הבוררים הפועלים במשכן; או שבית משפט, בית דין או צד שלישי שהצדדים  הסמיכו לשם קביעת זהות הבורר קבע שהבורר ייבחר על ידי המשכן מרשימת הבוררים של המשכן – יודיע על כך הצד הפונה למשכן בגדר הפנייה לקיום הבוררות ויצרף את המסמכים הרלוונטיים. הוגשו כתבי טענות לבית המשפט בטרם הועבר הסכסוך לבוררות, ישמשו אלה גם לצורך הליך הבוררות. ביקש צד מהצדדים להעלות טענה בדבר סמכות הבורר, לא יהא בכך כדי לגרוע מהחובה להגיש כתבי טענות בהתאם לפרק זה  במועדים שנקבעו ומהחובה לקיים כל החלטה שנתן הבורר. הטוען לחוסר סמכותו של הבורר יגיש בקשה מתאימה בכתב במתכונת ובמועדים האמורים בפרק ו' להלן, אלא אם כן הורה הבורר אחרת. בקשה כאמור תידון בישיבה המקדמית או במועד שהבשילה להכרעה, לפי המוקדם.

17 . לא הסכימו הצדדים על זהות הבורר, יציע המשכן לצדדים לפחות שלושה בוררים אפשריים לקיום ההליך. הסכימו הצדדים על מותב בוררים אך לא על זהותם, יציע המשכן לפחות שלושה בוררים אפשריים. לא הסכימו הצדדים למינוי בורר מהבוררים שהוצעו על ידי המשכן )או על כל חברי המותב, לפי העניין( – ימנה המשכן בתוך 14 ימים מיום הפנייה הראשונה בורר )או מותב בוררים, לפי העניין( על פי שיקול דעתו. המשכן יעניק משקל רב, ככל הניתן, למהות הסכסוך, להיקפו, למומחיות הנדרשת לניהולו וישקול כל נתון אחר שייחשב בעיניו כרלוונטי.

18 . נקבע מותב בן שלושה בוררים או יותר לכהן כערכאת ערעור – יהיה הבורר הבכיר מבין הבוררים יו"ר ההרכב והוא רשאי ליתן החלטות בעניינים אדמיניסטרטיביים גם בלא חברי ההרכב האחרים.

18.1 בהעדר הסכמה אחרת של הצדדים, ייבחר הבורר הבכיר במותב כמפורט להלן: היה ובין חברי ההרכב נמנה שופט בדימוס, יהיה השופט יו"ר ההרכב, ואם מנה ההרכב כמה שופטים בדימוס – הבכיר שבהם לפי תפקידו האחרון במהלך כהונתו השיפוטית.

18.2 כלל ההרכב שני שופטים בדימוס או יותר שהיו באותה דרגת בכירות בתפקידם השיפוטי האחרון, יהיה הוותיק שבהם יו"ר ההרכב.

18.3 לא נכלל בהרכב שופט בדימוס, יהיה הוותיק מבין הבוררים יו"ר ההרכב.

19 . בורר שימונה לדון בסכסוך יודיע, בתוך 7 ימים מקבלת ההודעה על המינוי, אם הוא מקבל על עצמו את המינוי אם לאו. אם הודיע בשלילה, יפעלו הצדדים בסיוע המשכן בהתאם לכללים אלה בהתאמה למינוי בורר חלופי. בהעדר הסכמת הצדדים ו\או הסכמת הבורר החלופי, ימנה המשכן בורר אחר בתוך 7 ימים ממועד דחיית המינוי על ידי הבורר החלופי.

ג. החלפת הבורר

20 . מצא המשכן בכל שלב משלבי הבוררות, בין על פי פניית צד מהצדדים, הודעת הבורר ובין בדרך אחרת, כי נבצר מהבורר מלהמשיך ולמלא את תפקידו, מכל סיבה שהיא, וכן כאשר הודיע הבורר כי הוא מתפטר מהמשך ניהול הבוררות, ימנה המשכן בורר חלופי תחתיו סמוך ככל האפשר לאחר היוודע דבר הנבצרות או ההתפטרות.

21 . מינוי בורר חלופי ייעשה במתכונת הנקובה בכללים אלה לעניין מינוי בורר.

22 . לאחר מינוי בורר חלופי תימשך הבוררות מן השלב שאליו הגיע הדיון בפני הבורר הקודם. הבורר החלופי רשאי להחליט על שמיעת הבוררות מחדש, כולה או בחלקה, לאחר שנתן אפשרות סבירה לכל הצדדים לטעון את טענותיהם לעניין זה ומטעמים שיירשמו.

ד. כתבי טענות וטענות בדבר סמכות הבורר

23 . בכל כתב טענות ובקשה שיוגשו למשכן יצוינו פרטי התיק, שמות בעלי הדין וכתובותיהם, פרטי באי כוחם, וכן מען להמצאת כתבי בי-דין, לרבות מספרי טלפון, פקס ודואר אלקטרוני.

24 . כל כתב טענות ובקשה שיוגשו למשכן יומצאו על ידי המגיש במקביל לכל הצדדים האחרים.

25 . כל כתב טענות ובקשה יוגש למשכן במספר עותקים קשיחים כמספר חברי המותב. במקביל, ימציא המגיש המצאה אלקטרונית של כתב הטענות או הבקשה באמצעות דואר אלקטרוני לשאר הצדדים ולמזכירות המשכן.

26 . ככל שלא הוגש לבית המשפט כתב תביעה, כתב הגנה (לרבות כתב תביעה שכנגד) וכתב תשובה (לרבות כתב הגנה שכנגד) – יוגשו אלה באופן ובמועדים שייקבעו על ידי הבורר בהתאם להסכם הבוררות, ובהעדר הוראה בנדון בהסכם הבוררות – בהתאם להחלטת הבורר. אם לא הורה הבורר אחרת, יחולו על המועדים להגשת כתבי הטענות המועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי. במקרה כזה, המועד להגשת כתב התביעה הוא 30 ימים מיום מינוי הבורר.

הוגשו כתבי טענות לבית המשפט בטרם הועבר הסכסוך לבוררות, ישמשו אלה גם לצורך הליך הבוררות. ביקש צד מהצדדים להעלות טענה בדבר סמכות הבורר, לא יהא בכך כדי לגרוע מהחובה להגיש כתבי טענות בהתאם לפרק זה במועדים שנקבעו ומהחובה לקיים כל החלטה שנתן הבורר. הטוען לחוסר סמכותו של הבורר יגיש בקשה מתאימה בכתב במתכונת ובמועדים האמורים בפרק ו' להלן, אלא אם כן הורה הבורר אחרת.

בקשה כאמור תידון בישיבה המקדמית או במועד שהבשילה להכרעה, לפי המוקדם.

ה. דיון מהיר

27. עם פתיחתו של הליך הבוררות או בכל שלב משלבי הדיון ובאישורו המוקדם של הבורר רשאים הצדדים להסכים על העברת הליך הבוררות להליך של דיון מהיר שבו תסתיים הבוררות בתוך תקופה שלא תעלה על 60 יום מיום הישיבה המקדמית הראשונה או מיום הודעת הצדדים כי הסכימו להעביר את הבוררות לדיון מהיר, לפי המקרה.

28. הסכמה לקיום הליך בוררות בהליך דיון מהיר כאמור תיעשה בכתב ותיחתם על ידי הצדדים.

29. הסכימו הצדדים להעביר את ההליך להליך של דיון מהיר,  יקבע הבורר בהתאם לשלב שבו יימצא ההליך – בהתייעצות עם הצדדים ובהחלטה בכתב – את סדרי הדיון מאותה נקודת זמן ואילך, באופן רציף ומהיר ככל הניתן.

ו. נושאים דיוניים נוספים

30. בתחילת הבוררות יקבע המשכן מועד לישיבה מקדמית במעמד הצדדים לפני הבורר שמונה לשמיעת הבוררות. מועד הישיבה המקדמית יהיה לא יאוחר מ-45 ימים מהמועד שבו הוגש כתב הטענות האחרון אלא אם הסכימו הצדדים אחרת. אם יהא בכך צורך, יקצוב הבורר את המועדים להגשת כל כתבי הטענות שטרם הוגשו, וזאת לפני קביעת מועד הישיבה המקדמית או בד בבד עם קביעת המועד; אולם רשאי הבורר להורות על קיום ישיבה מקדמית לפני הגשת כתבי הטענות, כולם או מקצתם, ובלבד שבמקרה כזה תתקיים ישיבה מקדמית נוספת לאחר השלמת הגשתם של כתבי הטענות.

31. במעמד הישיבה המקדמית או בהחלטה נפרדת שתינתן לא יאוחר מעשרה ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון, יקבע הבורר את לוחות הזמנים בקשר לכל פניה הקשורה להליך גילוי מסמכים, פרטים נוספים, שאלונים וכל בקשה מקדמית אחרת (הליך מקדמי) לרבות מועדי התשובות לפניות כאמור.

32. נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בדבר הליך מקדמי, תוגש בקשה מתאימה לבורר עד 14 ימים לפני מועד הישיבה המקדמית הקרובה לאותו מועד, עם עותק שיועבר ישירות לצד שכנגד, שיגיב עליה עד 7 ימים לפני מועד הדיון, והיא תידון בישיבה המקדמית.

33. לאחר החלטה בכל הבקשות המקדמיות, ככל שתהיינה, יקבע הבורר את סדר שמיעת הבוררות. הבורר רשאי להורות על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים תוך לא יותר מ-60 ימים ממועד מתן ההוראה, על ידי כל הצדדים. הודיע צד כי אין באפשרותו להגיש תצהיר של עד מסוים, יזומן העד לעדות בעל פה. הוגש תצהיר מטעם עד, יתייצב המצהיר לחקירה על תצהירו במועד שמיעת הראיות שיקבע הבורר, ואם לא יעשה כן – לא יהיה תצהירו ראיה בהליך. הוראה זו תקפה גם למקרה של חוות דעת מומחה שהוגשה כראיה מטעם מי מבעלי הדין.

34. נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בשאלה שבמומחיות רשאי הבורר להורות, בכל שלב משלבי הבוררות, על מינוי מומחה מטעמו, ובלבד שנתן לצדדים הזדמנות נאותה לטעון לעניין זה לפני כן. הצדדים יישאו בעלות שכרו של המומחה מטעם הבורר. החלטה בדבר מינוי מומחה כאמור יכול שתינתן בין שהגיש מי מהצדדים חוות דעת מטעמו ובין שלא.  מונה מומחה בידי הבורר, יקצוב הבורר בהחלטת המינוי את המועד להגשת חוות דעתו ויקבע או יאשר, לפי המקרה, את שכרו כולל קביעת הצד או הצדדים החייבים בתשלום השכר למומחה.

35. בישיבה המקדמית רשאי הבורר לברר עם הצדדים את הפלוגתאות הצריכות לעניין, ותהיינה לבורר כל הסמכויות המסורות לבית משפט בקדם-משפט לפי תקנות סדר הדין האזרחי. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, רשאי הבורר גם לנסות ולקדם הסדר בין הצדדים.

ז. ניהול הליך הבוררות

36. סדרי דין:  הבורר יפעל בניהול הבוררות בדרך שתיראה לו הטובה והיעילה ביותר לשם ניהול ההליך. הבוררות לא תתנהל על פי תקנות סדר הדין האזרחי החלות על בתי משפט הדנים בהליכים אזרחיים בישראל באותה עת, אלא אם הוסכם אחרת במפורש ובכתב בין הצדדים .

37. ראיות: הבורר יפעל בדרך שתראה לו הטובה והיעילה ביותר לשם ניהול ההליך. הבוררות לא תתנהל על פי דיני הראיות החלים על הליכים אזרחיים בבתי המשפט בישראל, אלא אם כן הוסכם אחרת במפורש ובכתב בין הצדדים.

38. הדין המהותי: הבורר יהיה קשור בהוראות הדין המהותי, אלא אם כן הוסכם אחרת במפורש ובכתב בין הצדדים.

39. ישיבות הבוררות תתועדנה בפרוטוקול מוקלד או מוקלט, בתיאום עם הבורר. הצדדים יישאו בעלות התיעוד והתמלול כאמור לעיל.

40. דיוני הבוררות יתקיימו במשרדי המשכן. הבורר רשאי לערוך ביקור במקום הקשור בפלוגתא מושא הבוררות, לפי שיקול דעתו, כחלק מהליך הבוררות, ובלבד שיקבע זאת בהחלטה מנומקת לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון לעניין זה. ביקור כאמור יתועד על ידי  הבורר או מי מטעמו על פי הוראותיו. התיעוד יכלול רישום של מקום הביקור, מועדו, זהות הנוכחים, האוביקטים שהוצגו בפני הבורר ושאלות שהועלו, הערות או תשובות שנשמעו, תיעוד חזותי וכל מה שהבורר ימצא לנכון. התיעוד ייכלל בפרוטוקולים של דיוני הבוררות, והצדדים ובאי כוחם יוזמנו להיות נוכחים בו, כמו בכל דיון בבוררות.

41. הבורר רשאי להורות על זימון עדים.

42. הבורר רשאי לפסוק שכרו של עד לרבות עד מומחה ככל שהתבקש לעשות כן וכן לקבוע מי מהצדדים יישא בתשלום השכר.

43. ניתן לקיים הליכים באמצעות היוועדות חזותית באופנים הבאים:

43.1 צד המבקש לקיים הליך מן ההליכים במתכונת של היוועדות חזותית באמצעות וידאו קונפרנס או ZOOM או פלטפורמה וירטואלית אחרת (להלן: "היוועדות חזותית"), יגיש לבורר בקשה מנומקת בכתב, בצירוף עמדתו של הצד שכנגד. הבורר ייתן את החלטתו לצדדים, והמשכן יפעל בהתאם.

43.2 נוסף לאמור בסעיף זה לעיל, הבורר רשאי להורות – מטעמים שיירשמו – על קיום הליך מההליכים במתכונת של היוועדות חזותית.

43.3 התנהל הליך, כולו או מקצתו, בהיוועדות חזותית, יחולו כללי המשכן להיוועדות חזותית כפי שיהיו בתוקף באותה עת ויימסרו לצדדים. בכל מקרה, כל ישיבה המתנהלת בהיוועדות חזותית תוקלט ותתומלל, והתמליל יהיה בגדר פרוטוקול של אותה ישיבת בוררות לכל דבר ועניין.

44. הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון ומצא הבורר שבקשה זו מוצדקת, רשאי הבורר לדחות את הדיון מטעמים שיירשמו. בנוסף, רשאי הבורר אם מצא לכך הצדקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחייב בהוצאות את הצד שביקש את הדחייה. כן רשאי הבורר, אם מצא לנכון לעשות כן, להורות כי תשלום ההוצאות בפועל יהא תנאי לדחיית הדיון.

45. הבורר רשאי להאריך כל מועד שנקבע על ידיו לביצוע כל פעולה, מטעמים שיירשמו, ורשאי הוא להתנות את ההארכה בתשלום הוצאות לצד שכנגד.

46. עם סיום שמיעת הראיות, יקבע הבורר מועד להשמעת סיכומים בעל-פה, שלא יעלה על 21 ימים מהמועד האחרון שבו נשמעו ראיות. הבורר רשאי לאשר – מנימוקים שיירשמו – הגשת סיכומים בכתב, ובלבד שסך כל המועדים להגשתם, לרבות סיכומי תשובה אם הגשתם תותר בהחלטה של הבורר, לא יעלה על 45 ימים ממועד ישיבת ההוכחות האחרונה, אלא אם כן קבע הבורר, לבקשת הצדדים, מועד מאוחר יותר.

47. נקבע מועד לדיון והודעה מתאימה עליו נמסרה לצדדים, וצד מהצדדים לא התייצב, רשאי הבורר – לבקשת הצד שכנגד – להורות על מתן פסק בוררות נגד הצד שלא התייצב על פי כתב הטענות של מי שהתייצב, ובלבד שהצד שהתייצב וביקש כי יינתן פסק בוררות כאמור הוכיח את העובדות שנטל הוכחתן מוטל עליו.  לא התייצב איש מהצדדים למרות שהודעה מתאימה נמסרה להם, רשאי הבורר להורות על מחיקת כל תביעה שהוגשה בהליכי הבוררות. בגדר האמור לעיל, יכלול הבורר גם הוראות בדבר הוצאות הבוררות ובדבר שכר טרחת עורכי דינם של הצדדים, אם ימצא לנכון לעשות כן. הבוררות. בגדר האמור לעיל, יכלול הבורר גם הוראות בדבר הוצאות הבוררות ובדבר שכר טרחת עורכי דינם של הצדדים, אם ימצא לנכון לעשות כן.

48. לא שילם  צד מהצדדים לבוררות את חלקו בשכר הבוררות ובהוצאות ניהולה, לפי חיוב שנשלח לו על ידי המשכן  וחלף המועד שבו היה עליו לבצע את התשלום  ולא תיקן אותו צד את מחדלו בתוך פרק זמן שקצב הבורר לשם כך בהחלטה שנתן בעניין – יראו אותו כמי שלא התייצב לדיון, ויחולו הוראות כללים אלה ‎ 47דלעיל.

49. בקשה לסעד זמני תוגש כדלקמן:

49.1 בקשה לסעד זמני תוגש בצירוף תצהיר, או תצהירים, לאימות העובדות הכלולות בה ובצירוף כל המסמכים הרלוונטיים.

49.2 לבורר נתונה הסמכות ליתן כל סעד זמני שיתבקש ושהבורר ימצא כי נכון לתתו בנסיבות העניין לאחר שישקול את כל השיקולים הנוגעים לעניין וינמק את החלטתו. במקרים שבהם לדעת הבורר יש דחיפות מיוחדת למתן החלטה בסעד הזמני, ייתן הבורר את החלטתו בבקשה לסעד זמני ללא נימוקים וייתן את נימוקיו עד 5 ימי עסקים לאחר מכן.

49.3 הבורר יהיה רשאי לתת סעד זמני במעמד צד אחד ובלבד שיקבע בהחלטה כזו מועדים להגשת תגובה ולקיום דיון בבקשה לסעד האמור במעמד הצדדים.

50. למרות האמור לעיל, רשאי הבורר להודיע לצדדים (או למבקש, אם התבקש סעד זמני במעמד צד אחד) בהחלטה כי לדעתו ראוי שהסעד הזמני יתבקש ישירות מבית המשפט המוסמך לפי סעיף 16 לחוק הבוררות. במקרה של סעד זמני שביצועו מצריך או מחייב מעורבות של רשות או של צד שלישי כלשהו, אם הבורר ימצא לנכון לדון בו (ולא להפנות את הצדדים ישירות לבית המשפט המוסמך כאמור לעיל) ולהורות כי הצו יינתן, יפנה מבקש הצו לבית המשפט המוסמך לפי סעיף 16 לחוק הבוררות בבקשה מתאימה לצורך ביצוע צו והחלתו לפי המקרה, על רשות או על גורם כלשהו שאינו צד לבוררות (בכפוף, כמובן, להחלטתו של בית המשפט המוסמך בנדון), ואולם הסעד הזמני יחייב את הצדדים לבוררות מרגע שניתן.

51. הבורר רשאי להורות לצדדים לעשות כל דבר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות בית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו. ניתן על ידי הבורר צו כפי סמכותו כאמור בכללים לעיל, ימלא הצד שנגדו ניתן הצו  את האמור בו כלשונו. ככל שצד לא  קיים את הוראת הבורר, יחליט הבורר כיצד לפעול לרבות לראות את אותו צד כמי שלא התייצב לדיון ויחולו הוראות כללים אלה לעיל. האמור לעיל יחול על החלטה של הבורר גם אם התבקשה בנדון, מכל טעם שהוא, החלטה נוספת של בית המשפט המוסמך לפי חוק הבוררות, וכן כאשר בית המשפט אישר את החלטת הבורר. אם החלטת הבורר אושרה על ידי בית המשפט תוך הכנסת שינויים בה – יחול האמור לעיל על ההחלטה כפי ששונתה על ידי בית המשפט.

52. כל החלטה שנתן בורר במעמד צד אחד, לרבות במקרה של אי התייצבות או במקרה שדינו כדין אי התייצבות כאמור בכללים אלה, יהיה הבורר רשאי לבטלה. הבורר רשאי לבטל את ההחלטה או לשנותה כאמור אף ללא תנאי אם תוגש לו בקשה מתאימה ולאחר שנתן לכל הצדדים הזדמנות לטעון לעניין זה. בקשה כאמור תוגש לא יאוחר מ-14 ימים לאחר מסירת הפסק או ההחלטה נושא בקשת הביטול. הבורר רשאי להאריך מועד זה מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לכל בעלי הדין הזדמנות לטעון לעניין הארכה כאמור.

53. עם סיום הבוררות ייתן הבורר פסק בוררות מנומק והוא רשאי לכלול בו כל סעד שהתבקש, לרבות צו עשה, צו אל תעשה, סעד כספי וכן חיוב בגין הפרשי הצמדה וריבית. בפסק הבוררות יכריע הבורר בשאלת הוצאות ההליך ויקבע את החיוב בגין שכר טרחת עורך דין, אם ימצא לנכון לחייב צד מהצדדים בתשלומו.

54. בהעדר החלטה של הבורר המורה אחרת, כל צד יישא בהוצאות שכר טרחת עורך דינו, והצדדים יישאו בהוצאות הבוררות המשולמות למשכן בחלקים שווים.

55. בכל שלב משלבי הבוררות ולבקשת צד מהצדדים, רשאי הבורר להורות לבעל דין על הפקדת ערובה או עירבון מהסוג ובסכום שעליהם יורה, להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד.

56. פסק הבוררות יומצא לצדדים בסמוך לאחר נתינתו בכפוף לתשלום מלוא עלות הבוררות למשכן טרם ההמצאה.

ח. ערעור

57. ערעור על פסק בוררות ייעשה באופן הבא:

57.1 ערעור יוגש במועד הקבוע בהסכם הבוררות, ובהעדר הסכמה יוגש תוך 45 ימים מיום שפסק הבוררות הומצא לבעלי הדין.

57.2 ערעור יתברר בפני הבורר או ההרכב שנקבע על ידי הצדדים מראש כערכאת הערעור. בהעדר הסכמה מראש בין הצדדים או שהבורר או ההרכב המוסכם אינם זמינים, או שלא נתנו הסכמתם לשבת בדין בערעור, יידברו הצדדים בסיוע המשכן לאיתור בורר או הרכב המוסכם על ידי הצדדים. ככל שלא הגיעו הצדדים להסכמה בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הבוררות לצדדים רשאי כל אחד מהצדדים להגיש לבית המשפט בקשה למינוי בורר או הרכב בוררים לשם דיון בערעור.

57.3 בהודעת הערעור יפרט הצד המערער בתמצית את נימוקיו וטענותיו ויצרף אליה את פסק הבוררות בלבד. בעלי הדין האחרים יגישו תגובה מנומקת לערעור בתוך שלושים ימים מיום שהומצא להם הערעור; המערער רשאי להגיש תגובה לתשובה בתוך 15 ימים מיום המצאתה. כל טענה שנטענה בתשובה לערעור תיחשב כמוכחשת על ידי המערער גם ללא הגשת תגובה לתשובה מטעמו.

57.4 הוגש ערעור, רשאים בעלי הדין האחרים להגיש ערעור שכנגד בתוך 30 ימים מיום שהומצא להם הערעור. בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תגובה מנומקת לערעור שכנגד בתוך 15 ימים מיום שהומצא להם הערעור שכנגד.

58. בהסכם הבוררות יקבעו הצדדים את מספר הבוררים המוסכם בערכאת הערעור. הוסכם על קיום הליך ערעור אך לא הוסכם על מספר הבוררים במותב, יישמע הערעור בפני בורר אחד.

59. על מינוי בורר לערכאת הערעור והחלפתו יחולו הכללים שבפרקים ב’ ו-ג’ דלעיל. נקבע מותב בן שלושה בוררים או יותר לכהן כערכאת הערעור, יחולו הוראות כללים אלה המתייחסים לניהול הבוררות על ידי הרכב בוררים

60. בערעור ובערעור שכנגד ייקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ-30 ימים מחלוף המועד  להגשת כתב הטענות האחרון לפי כללים אלה (לרבות בערעור שכנגד ככל שהוגש) במועד זה, יורה הבורר או המותב לפי המקרה, על סדר ואופן השמעת הטיעונים בערעור.

61. הבורר או המותב היושבים בערעור רשאים ליתן הוראות בדבר הגשת עיקרי טיעון ותיק מוצגים, אם מצאו לנכון להורות על הגשתם.

62. הבוררים בערכאת הערעור לא ישמעו עדויות ולא יקבלו ראיות, למעט במקרים שבהם תותר הבאתן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

63. במקרה שיתנהל הערעור לפני מותב בן שלושה בוררים או יותר, תהיה ההכרעה על פי דעת הרוב. נחלקו הדעות באופן שבו אין דעת רוב, תהיה ההכרעה על פי דעת יו"ר ההרכב. בהעדר הסכמה אחרת של הצדדים, כיו"ר ההרכב ייחשב מי שמילא את התפקיד השיפוטי הבכיר ביותר מבין בוררי המותב ובמקרה  שההרכב  כולל יותר מבורר אחד כאמור לעיל ,יכהן כיו"ר, בעל הותק השיפוטי הבכיר הרב יותר.

64. ערכאת הערעור רשאית לקיים את פסק הבוררות, לבטלו, לשנותו וכן ליתן כל סעד שתמצא לצודק ולנכון להעניקו.ערכאת הערעור רשאית לקיים את פסק הבוררות בין מטעמיה של הערכאה הראשונה ובין מטעמיה שלה. היא רשאית גם לדחות את הערעור (ולאשר את פסק הבוררות), אף אם מצאה שנפלה טעות בפסק הבוררות, ובלבד שלא נגרם לצד המערער עיוות דין בשל אותה טעות. ערכאת הערעור תכריע גם בשאלת הוצאות ההליך שלפניה, לרבות הטלת שכרה על צד מהצדדים.

65. הוגשה בקשה להוספת ראיה בערעור, תידון הבקשה כחלק מהדיון בערעור בלא צורך בהחלטה נפרדת, אלא אם כן הורתה ערכאת הערעור אחרת.

66. פסק הבוררות של ערכאת הערעור יינתן בתוך 30 ימים מיום סיום הבאת הטיעונים בערעור, לרבות טיעונים בעל פה ככל שיש כאלה.

67. ערכאת הערעור תנמק את פסק הבוררות הניתן על ידיה.

68. פסק הבוררות של ערכאת הערעור יומצא לצדדים בסמוך לאחר נתינתו בכפוף לתשלום מלוא עלות הבוררות למשכן טרם ההמצאה.

ט. מועדים

69. מועד ההודעה מטעם המשכן לפיה פסק הבוררות מוכן, ייחשב כמועד סיום הבוררות או הערעור לפי המקרה.

70. מועד מתן פסק הבוררות לפי כללים אלה ניתן להארכה על ידי הבורר בהחלטה ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

י. שכר הבוררות והוצאות, המצאה, הוראות כלליות

71. לפני תחילת הבוררות או בסמוך לאחר מכן, יאשרו הצדדים בכתב, במסמך שייערך על ידי המשכן לבוררות ויועבר אליהם, כי ידוע להם מהו שכר הבוררות בהתאם לנהוג במשכן אותה עת, ויתחייבו לשלמו כאמור בכללים אלה.

72. התשלום בעבור שכר הבוררות ייגבה מהצדדים על בסיס חודשי וישולם למשכן לבוררות מיד עם קבלת החשבון.

73. התשלום ייעשה על בסיס מזומן בלבד ולא תינתן פריסת תשלומים.

74. המשכן יגבה מכל צד מהצדדים דמי פתיחת הליך, ששיעורם יעודכן מעת לעת ויימסר לצדדים במועד ההתקשרות. סכום זה ייגבה באופן חד פעמי וישולם ביחד עם התשלום הראשון שייעשה על ידי הצדדים.

75. הוצאות נוספות ככל שתהיינה תתווספנה לחשבון החודשי שיישלח לצדדים, בתוספת פירוט בגין אותן הוצאות.

76. הקלדת פרוטוקול, הקלדת פסק בורר, ביצוע הקלטות, תמלול הקלטות, שירותי הגהה ושכר עוזר משפטי, במידת הצורך, יתווספו לחשבון הסופי שיוגש לצדדים על ידי המשכן.

77. הוגשה בקשה לביטול מועד דיון בהתראה של 72 שעות לפני הדיון או פחות מכך, יחויבו הצדדים לשאת בעלות של 3 שעות הבורר, בעלות שירותי התיעוד שבוטלו ובעלות חדר הדיונים שהוקצה לטובת הישיבה באותו המועד. הבורר רשאי – לפי שיקול דעתו – להורות כי בחיוב האמור יישא רק הצד שהגיש את בקשת הדחייה.

78.  הוגשה בקשה לביטול או לדחייה של דיון מטעם צד אחד ללא הסכמתו של הצד האחר, יישא רק הצד המבקש בעלויות הכרוכות בביטול, אלא אם כן הורה הבורר אחרת.

79. חובתו של צד לשלם את חלקו בעלות הבוררות, לרבות הוצאות לפי כללים אלה, תעמוד בעינה גם אם מסיבה כלשהי לא יינקטו כלפיו הצעדים הקבועים בכללים אלה. המשכן יהיה רשאי לנקוט כל פעולה לפי כל דין על מנת לגבות את המגיע לו מבעל דין כאמור, ובלבד שלא ייפרע אלא פעם אחת.

80. על אף האמור לעיל רשאי הצד שכנגד לשאת בחלקו של צד שנמנע מתשלום ההוצאות, ובפסק הבוררות יתייחסו הבורר או המותב, לפי העניין, לנושא זה בהתאם להוראות חוק הבוררות.

81. אם יש לדעת המשכן חשש כי הצדדים לבוררות או מי מהם לא ישלמו בעבור פסק הבורר או את עלות הבוררות במלואה, רשאי המשכן –  וכן רשאי הבורר – לדרוש מהצדדים או ממי מהם, לפי המקרה, להפקיד ערובה להבטחת תשלום חלקו בעלות הבוררות, כולה או מקצתה.

82. הבורר (או המותב, לפי העניין) רשאי לעכב את דיוני הבוררות או את מתן הפסק או את העברתו לבעלי הדין, לפי העניין, במקרה שמלוא שכר הבוררות (כולל ההוצאות לפי כללים אלה) טרם שולם.

83. כתבי טענות, כתבי בי-דין אחרים, ומסמכים  שעל בעלי הדין להעביר ישירות זה לזה, שנשלחו בדואר אלקטרוני ישירות לכתובת הדואר האלקטרוני של באי כוחו של כל בעל דין, ולדואר האלקטרוני של מזכירות המשכן, לפי העניין, ייחשבו כמסמכים שנמסרו והומצאו ובלבד שהקבצים המצורפים להודעת הדואר האלקטרוני כאמור יהיו תקינים וניתנים לקריאה. הבורר רשאי להורות כי מסמכים שיש להמציא למשכן יועברו, נוסף לאמור לעיל, גם בעותק קשיח.

84. החלטה או פסק בוררות שנשלחו על ידי מזכירות המשכן בדואר אלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של בא כוח של כל בעל דין, ייחשבו לכל דבר ועניין כהחלטה או פסק בורר שהומצאו כדין.

85. הבורר (או המותב, לפי העניין) יהיה רשאי לסטות מכללים אלה לפי שיקול דעתו ובלבד שיפעל בדרך שאינה פוגעת בזכות בעלי הדין להזדמנות נאותה להעלאת טיעוניהם ולהבאת ראיותיהם בבוררות.

לצפייה והורדת קובץ כללי הבוררות:

כללי הבוררות – המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים

The post כללי הבוררות – המשכן לבוררות appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> כללי האתיקה https://www.cadr.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-7/ Tue, 09 Apr 2019 14:53:20 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=268 א. מבוא הקוד האתי של המשכן משקף את הנורמות והערכים לפיהם מתקיימות בוררויות במסגרת המשכן, הקוד מתווה  קווים מנחים לבוררי המשכן בנוגע לסוגיות אתיות העלולות להתעורר במהלך או בהקשר להליך הבוררות במטרה להבטיח ניהול בוררויות בהליך שקוף ,הוגן ומקצועי. בשונה מכללי דין שהפרתם כרוכה באכיפה, הקוד האתי מציע נורמות התנהלות הראויות להליכי בוררות ברמה הערכית […]

The post כללי האתיקה appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> א. מבוא

הקוד האתי של המשכן משקף את הנורמות והערכים לפיהם מתקיימות בוררויות במסגרת המשכן, הקוד מתווה  קווים מנחים לבוררי המשכן בנוגע לסוגיות אתיות העלולות להתעורר במהלך או בהקשר להליך הבוררות במטרה להבטיח ניהול בוררויות בהליך שקוף ,הוגן ומקצועי.

בשונה מכללי דין שהפרתם כרוכה באכיפה, הקוד האתי מציע נורמות התנהלות הראויות להליכי בוררות ברמה הערכית והמוסרית לפעילות הבוררים במשכן תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי.

בהיותו תלוי תרבות, תקופה וחברה, מושפע הקוד האתי משינויים בתפיסת הנורמות והערכים המקובלים בסביבה התרבותית-מקצועית במסגרתה הוא מופעל. בהתאם, הקוד האתי של המשכן מתעדכן מעת לעת ככל  הנדרש.

המשכן נטל על עצמו כללי אתיקה מיום הקמתו ומעדכן את הכללים בעיקר עם ההתפתחות בעולם פתרונות הסכסוכים בדרכים אלטרנטיביות והעמקת השימוש בחלופה זו בקרב ציבור המתדיינים בארץ ובעולם. לצורך העדכון מתייעץ המשכן מעת לעת במומחים מעולם המשפט, האקדמיה, שופטים בדימוס וכן למד מהנעשה ממוסדות מובילים מקבילים באירופה ובארה"ב.

ב.  הגדרות

  1. בקוד אתי זה תהיה לכל אחד מהמונחים שלהלן המשמעות המופיעה בצדו:
הקוד האתי של המשכן או ״הקוד האתי״הקוד האתי של המשכן כמפורט במסמך זה וכפי שיתעדכן מעת לעת.
חוק הבוררותחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
כללי הבוררותכללי הבוררות של המשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים. או כללים אחרים שבחרו הצדדים לצורך ההליך
תקנות בוררות תקנות סדרי הדין בענייני בוררות התשכ"ט-1968
בורר              מי שימונה לתפקיד בהסכמת הצדדים מתוך רשימת הבוררים של המשכן , על פי הסכמה מוקדמת בין הצדדים , על ידי המשכן בהתאם לכללים, או על ידי  על ידי מי שהצדדים מינו לצורך בחירת בורר או על פי דין. בכל מקום במסמך זה בו מופיע "בורר" הכונה היא גם ל"בוררת".
  • למונחים ולמושגים אחרים שבקוד אתי זה תהיה המשמעות הנודעת להם (על פי העניין) וככל שרלבנטי  בחוק הבוררות, בתקנות הבוררות, ובכללי הבוררות. 

ג. תחולה

  1. הוראות הקוד האתי יחולו בשינויים המתחייבים על כל בורר המנהל הליכי בוררות במשכן.
  2. הקוד האתי אינו מחליף הוראות דין אחרות ו/או כללי אתיקה מקצועיים החלים על שופטים בדימוס, עורכי דין או כל גורם אחר המשמש כבורר וכפוף לכללי אתיקה לפי המקרה על פי החקיקה המקצועית האתית והמשמעתית הרלבנטית להם, ככל שחלים על המעורבים בהליך הבוררות , ואינן גורעות ממנו.
  3. הנחיות הקוד האתי לא מקימות עילות חדשות או נוספות לביקורת שיפוטית על פסקי בוררות.

ד. אחריות הבורר

כללי

  1. הבורר ימלא את תפקידו תוך נאמנות לדיני מדינת ישראל וערכי היסוד של המדינה.
  2. לא יהיה על הבורר מורא אלא מורא הדין.
  3. הבורר יפעל במיומנות, במסירות, במקצועיות וביעילות על מנת לקדם את הליך הבוררות לטובת כל בעלי הדין שלפניו ללא כל משוא פנים. כאשר בורר מרגיש שאין ביכולתו לבצע את תפקידו ללא משוא פנים עליו לפרוש מלשבת בדין.
  4. על הבורר לשמור על הכבוד והיושרה של הליך הבוררות. הבורר ינהג בסבלנות, סובלנות וכבוד כלפי הצדדים ובאי כוחם ויקפיד על כך שהצדדים ינהגו כך כלפיו כלפי ההליך ואחד כלפי השני.

ה. ניגודי עניינים

  1. מיד בפתיחת הליך הבוררות, יערוך הבורר הליך לבדיקת ניגודי עניינים בו יגלה הבורר לצדדים כל עניין הידוע לו במועד זה ובכלל זה כל האמור בסעיף להלן. כמו כן, יעמוד הבורר על כך שכל אחד מהמשתתפים לרבות הצדדים, ובאי כוחם, יודיע על כל קשר או זיקה לבורר שיש למי מהם שיש בו כדי לעורר חשש לניגוד עניינים. בנוסף, עליהם להעלות כל טענה על חשש לניגודי עניינים של כל צד אחר בהליך. הודעה כזו תועבר בכתב אל המשכן ועותק ממנה יועבר לבורר.

    1.1 הליך בדיקת ניגודי העניינים ותוצאותיו יתועד במפורט ובכתב בפרוטוקול הישיבה הראשונה

    1.2 ככל שעלו עניינים כאמור, על הבורר לקבל את הסכמת הצדדים להמשך ההליך כתנאי לקיומו. במקרה של הסכמה, על הבורר לתעד ולהחתים את הצדדים על מסמך נפרד שיצורף לפרוטוקול הישיבה.

    1.3 הסכימו הצדדים על זהותו של הבורר לאחר שיודעו בדבר קשריו הקודמים של הבורר עם מי מהצדדים, לא יוכלו עוד להתנגד בדיעבד לקיום הבוררות בפני אותו הבורר.

2.א.  בורר יודיע לצדדים ולבאי כוחם על כל נגיעה  זיקה, או עניין אחר שעשוי לדעתו להעלות מצב של ניגוד          
         עניינים או חשש למשוא פנים, או למראית עין של משוא פנים מבחינת נושא הבוררות ו/או ייצוג הצדדים,
         לרבות אם נודעו לבורר לאחר התחלת הליך הבוררות. ובכלל זה על הבורר לגלות את העניינים  הבאים:

     2.1 ככל הידוע לו, עלול להיות לו או לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה או לבני זוגם, עניין אישי ו/או כספי
     ו/או מסחרי ו/או חברי ו/או קשרי עבודה שעשוי לעורר, אצל מי מהצדדים חשש לניגוד עניינים.

     2.2 מעורבות קודמת בתיק בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה  או  תפקיד שיפוטי כאשר,     
     מדובר בשופט בדימוס.

     2.3 כל עניין אישי, כספי או אחר בתיק ו/או בתוצאות הבוררות.

     2.4 בתיק הנדון, אחד או יותר מהצדדים ו/או באי כוחם היו או הינם לקוחות משרדו.

     2.5 בתיק בו קיימים לבורר ולבא-כח מי מהצדדים, יחסים מקצועיים הכוללים היוועצות משפטית.

     2.6 הבורר מכהן או שכיהן כבורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בתפקיד שיפוטי כאשר, מדובר בשופט
     בדימוס. בעניין בו אחד הצדדים לסכסוך הנוכחי, או בא כוח מי מהצדדים, היה צד או ייצג צד בסכסוך.

     2.7 הבורר מייצג כעו״ד, צדדים אחרים לדיוני בוררות במשכן המתנהלים בפני בוררים אחרים.

     2.8 בערעור על החלטת בורר אחר (״ההחלטה״ בסעיף זה), יינתן גילוי לגבי המקרים הבאים:

           2.8.1.  בורר שהוא שופט בדימוס כיהן בעבר באותו בית משפט, באותו הזמן, בערכאה ממנה פרש, יחד עם
           הבורר שנתן את ההחלטה.

           2.8.2. ההחלטה ניתנה על ידי בורר שכיהן עמו באותו מותב בוררים במהלך 3 (שלוש) השנים האחרונות.

           2.8.3.  הבורר מכהן במקביל לערעור במותב בוררים אחר עם הבורר שנתן את ההחלטה.

2.ב.   2.1 ככל שיועלה מי מהעניינים המפורטים בסעיף 2(א) לעיל, לפני תחילת הבוררות או בישיבה הראשונה,
         יחולו הכללים המפורטים בסעיף 1 לעיל.
          2.2  ככל שיתברר מי מהעניינים המפורטים בסעיף 2 (א) לעיל לאחר תחילת הבוררות יחולו הכללים
          המפורטים בסעף 3 להלן.

3.       3.1. ככל שנודע לבורר, לאחר התחלת הליך הבוררות, על קיומם של עניינים העשויים להעלות חשש
          למשוא פנים ובכלל זה העניינים האמורים בסעיף 2 לעיל , יודיע הבורר לצדדים את דבר קיומם במועד
          המוקדם האפשרי. במקרה זה, ההחלטה לגבי המשך קיום הבוררות נתונה לבורר והיא תתקבל באופן מידי,
          לאחר שיאפשר לצדדים לטעון את טענותיהם ככל שירצו בכך. ההחלטה תהיה מנומקת ותתקבל לפני כל
          החלטה אחרת.

          3.2. הבורר יעדכן את המשכן על העניין ועל ההחלטה שהתקבלה.

  • אין מניעה שבורר ישב בערעור על החלטה שנתן בורר קמא כששניהם מנהלים בוררות במשכן לבוררות.

ו. הליך הבוררות

  1. הבורר יקפיד על ניהול הליך הבוררות בהתאם לחוק הבוררות, לתקנות הבוררות, לכללי הבוררות ו\או על פי הכללים שיוסכמו בין הצדדים.
  2. ככלל כל המפגשים במהלך הבוררות יתקיימו בנוכחות כל הצדדים ו/או באי כוחם אלא אם כן הוסכם אחרת , או על פי כללים החלים על ההליך, או טיב הדיון מחייב זאת. קוים דיון במעמד צד אחד – יתועד הדיון ויפורטו הטעמים לכך.

ז. הפסקת הבוררות

הבורר יהיה רשאי להפסיק את הבוררות אם התקיימה אחת או יותר מהנסיבות שלהלן:

  1. הצדדים ו/או באי כוחם או אחד מהם מתנהלים באופן שאינו מאפשר ניהול תקין של הבוררות.
  2. במהלך הבוררות התעוררה בעיה של אי חוקיות.
  3. על פי קביעתה של וועדת האתיקה.

ח. וועדת האתיקה

  1. פניה לוועדת אתיקה תעשה על פי בקשת הבורר או לפי החלטת המשכן.
  2. ככל שיקבע הצורך בפניה לוועדת אתיקה לפי סעיף ח.1. לעיל, ימנה המשכן ועדת אתיקה אד הוק אשר תמנה שני שופטים בדימוס מבית המשפט המחוזי או העליון, וחבר נוסף (שימונה על ידי שני חברי הועדה האחרים).
  3. הועדה תדון לפי הצורך בעניינים שיובאו בפניה. במחלוקת בנושא חשש לניגוד עניינים בבוררות  הועדה תהיה מוסמכת לדון ולהחליט, לאחר ששמעה את טענות הצדדים והבורר בדבר הצורך להעביר בורר מתפקידו. הוועדה רשאית לקבוע שיש להעביר בורר מתפקידו או להתנות את המשך הבוררות בתנאים שייראו לה, לרבות מתן הוראות לצדדים ו/או לבאי כוחם בהקשר להמשך הבוררות.
  4. מצאה הועדה כי יש להעביר את הבורר מתפקיד, תורה הועדה על החלפת הבורר על פי כללי המשכן בדבר החלפת בורר, מטעמים שירשמו.
  5. הובא נושא הפסקת הבורר לדיון בוועדת האתיקה כהגדרתה להלן, תהיה הפסקת הבוררות מותנית באישורה של וועדת האתיקה.
  6. החלטות הועדה תהיינה בכתב ומנומקות.
  7. יו״ר הועדה יהיה מוסמך להחליט האם נושא המועבר לוועדה דורש החלטת הועדה או בירור בדרך אחרת.

ט. סודיות

  1. הבורר לא יגלה ולא יאפשר גילוי פרטים מהליך הבוררות, במהלך הבוררות ולאחריה, למי שאינם צדדים לבוררות אלא ככל שההסכם בין הצדדים מרשה גילוי כאמור.
  2. במהלך הדיון בבוררות יקפיד הבורר על הזכות של הצדדים לפרטיות המידע, ככל שאין בכך פגיעה בזכות להליך הוגן של יתר הצדדים להליך הבוררות.
  3. לבורר יהיה חסיון מלא, עצמאי ומוחלט לגבי כל דבר ועניין שנדון ו/או קשור להליך הבוררות,
      לצדדים לבוררות ולבאי כוחם, וזאת גם אם איש מהצדדים לא העלה טענת חיסיון.
  4. חיסיון כאמור  יוסר בהוראת בית משפט בלבד ולאחר שעמדת הבורר בעניין נשקלה על ידו.

י. פרסום

כללי האתיקה של המשכן לבוררות יפורסמו באתר המשכן .

The post כללי האתיקה appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> סעיפי בוררות https://www.cadr.co.il/%d7%a1%d7%a2%d7%99%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%95%d7%aa/ Wed, 27 Mar 2019 21:15:46 +0000 https://www.cadr.co.il/?p=7172 הבוררות העסקית והגישור עומדים לרשות צדדים המגיעים למצב של קונפליקט בשני אופנים: המלצת המשכן: בזמן עריכת חוזה מסחרי-עסקי בין צדדים יש לשקול הכנסת סעיף הפניה לבוררות או גישור תוך בחירת ההליך המקום והכללים המתאימים לצדדים. למידע נוסף והתייעצות צור קשר הצעות המשכן לסעיפי גישור ובוררות לדוגמא סעיף הפניה לגישור                                                                                                   "הצדדים מתחייבים ומסכימים כי בהתייחס לכל מחלוקת,טענה […]

The post סעיפי בוררות appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]> הבוררות העסקית והגישור עומדים לרשות צדדים המגיעים למצב של קונפליקט בשני אופנים:

  1. תכנון מראש על ידי הכנסת סעיף בוררות/גישור בהסכם עוד לפני קרות הסכסוך
  2. עם קרות הסכסוך, ניתן לפנות בהסכמה הליכי  בוררות או גישור במשכן.

המלצת המשכן: בזמן עריכת חוזה מסחרי-עסקי בין צדדים יש לשקול הכנסת סעיף הפניה לבוררות או גישור תוך בחירת ההליך המקום והכללים המתאימים לצדדים.

למידע נוסף והתייעצות צור קשר

הצעות המשכן לסעיפי גישור ובוררות לדוגמא

סעיף הפניה לגישור                                                                                                   
"הצדדים מתחייבים ומסכימים כי בהתייחס לכל מחלוקת,טענה ,או ויכוח הקשורים ו/או הנובעים מהסכם זה,לא יפתח על ידי מי מהצדדים הליך משפטי כלשהו עד לסיום הליך גישור במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים("המשכן"). כל אחד מהצדדים להסכם זה יכול להתחיל בהליך גישור על ידי הגשה בכתב למשכן ולצד או לצדדים שכנגד של נושא הסכסוך והסעד המבוקש.

הצדדים מתחיבים לשתף פעולה עם המשכן ואחד עם השני בבחירת מגשר מוסכם מתוך רשימת המגשרים של המשכן וכן בקביעת לוחות הזמנים לישיבות גישור. הצדדים מתחייבים להשתתף בהליך הגישור בתום לב ".

סעיף בוררות עסקית סטנדרטית                                                                                       
כל סכסוך,מחלוקת,תביעה ו/או טענה הנובעת או הקשורה להסכם זה,ו/או להפרתו, אכיפתו,פרשנותו ו/או לסיומו לרבות ההכרעה לעניין היקף תחולת הבוררות או יישומה(*), יוכרע בבוררות במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים("המשכן"), בפני בורר/שלושה בוררים/בורר  שופט בדימוס/עו"ד/אחר,אשר ימונה על ידי המשכן (**) בכפוף לכללי הבוררות הנהוגים במשכן ונוהליו.   [על הבוררות יחול הדין הישראלי/הליך הבוררות לא יהיה כפוף לדין מהותי כלשהו.על הבוררות יחולו סדרי הדין על פי המשפט הישראלי/הליך הבוררות יהיה משוחרר מכללי הראיות וסדרי הדין על פי הדין הישראלי  ]  (***)

(*)  הצדדים וב"כ יידרש מראש לשאלת היקף הנושאים עליהם יחול סעיף הבוררות, לעיתים נשוא הבוררות הוא הכרעה בסוגיות מסוימות בלבד.

(**)על הצדדים להחליט האם ברצונם להתדיין בעתיד בפני בורר אחד או יותר, האם יקבעו זהות הבורר או כישוריו (שופט,מהנדס,רו"ח וכיו"ב) מראש או יסמיכו את המשכן למנות במועד הסכסוך.

(***) לבחירת הצדדים

סעיף בוררות  שימוש בערכאת ערעור במשכן:

כל מחלוקת, טענה או ויכוח הנובעים מההסכם ו/או הקשורים להסכם ו/או להפרתו ו/או לסיומו ו/או לאכיפתו ו/או לפירושו ו/או לתוקפו, כולל הגדרת היקף תחולת הבוררות, ידון בבוררות במסגרת המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים בע"מ (להלן: "המשכן"), בפני בורר /שלושה בוררים*, בכפוף לכללי המשכן ונהליו. פסק הבוררות בערכאה ראשונה יהיה ניתן לערעור בפני בורר יחיד / שלושה בוררים *במשכן ובהתאם לכלליו.

(*) יש להידרש למספר הבוררים בכל ערכאה וכן לכישורים הנדרשים (שופט בדימוס בערכאה מסוימת/מהנדס/רו"ח או הרכב משולב

The post סעיפי בוררות appeared first on המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

]]>