בין אם אתה עורך דין בתחום המסחרי, בין אם את אשת עסקים, בעלת תפקיד בכיר החותמת על חוזים מטעם המדינה ורשויותיה, יזם נדל"ן, או בעל תואר או תפקיד אחר הכולל ניסוח או חתימה על חוזים מסחריים, לא פעם נתקלתם בוודאי בסעיף בוררות.
כן, כן, אותו סעיף "טכני" שנמצא אי שם בסוף ההסכם, בין סעיף ה"שונות" ובין סעיף "הכתובות למשלוח דואר רשום". היות ואנו נמצאים ערב חג פורים ייאמר – הסעיף נכתב, כמו ארידי, בנו התשיעי של המן הרשע, סעיף הבוררות, שנדחק לסוף הרשימה, ממש אחד לפני הסוף – ויזתא.
ב-40 השנים בהם כיהנתי כשופטת וכבוררת ומגשרת, נתקלתי בנוסחים רבים של סעיף הבוררות (המהווה את הסכם הבוררות שבין הצדדים), כאשר, למעשה, התיאור הנ"ל, תואם כמעט את כולם.
חלק ניכר מעורכי ההסכמים, הן מצד עורכי הדין והן מצד הלקוחות, משקיעים זמן רב מאוד, משא ומתן ארוך מתיש ומייגע, דיונים והתפלפלויות על כל תג ופסיק בתנאים המסחריים בהסכם. אך נראה בעליל כי רובם מתעייפים לקראת סוף ההסכם, ומתייחסים בשוויון נפש ולעתים כלאחר יד, לסעיף הבוררות, כאילו מדובר בעניין טכני בלבד.
רבים מנוסחי סעיף הבוררות בהם נתקלתי כאמור, נכתבו, בכל הכבוד, בשיטת Copy Paste (העתק הדבק) מהסכמים קודמים. זאת, מבלי להתייחס לצרכיהם אם תארע תקבלה בקשר וייאלצו לפנות לבוררות.
ראוי רצוי ויהא זה לטובת כל הצדדים, לפעול לשינוי הנורמה כאמור. סעיף הבוררות הינו בבחינת הררים התלויים בשערה.
סעיף הבוררות קובע את גורלו של ההסכם לרבות תנאיו המסחריים, לגביהם כה דקדקו הצדדים במשא ומתן.
הייתה ותקרה מחלוקת בין הצדדים, מי שקובע את גורלו של ההסכם הינו הבורר שמתמנה בהתאם לתנאי הבוררות שנקבעו בהסכם הבוררות.
נראה, כי ראוי להשקיע מחשבה עמוקה יותר בניסוח תניית הבוררות בהסכם המסחרי הבא שתכרתו או בהסכם הבוררות עליו תחתמו.
השקעה כאמור משמעה השקעה בעיצובה של הבוררות שתקיימו במקרה שתתגלע ח"ו מחלוקת בין הצדדים להסכם. במסגרת כך, יש להביא בחשבון ולהתייחס, לדין שיחול, השפה בה תנוהל הבוררות, משך הבוררות, מקום הבוררות, דיני הראיות, הפרוצדורה, תשלום הוצאות הבוררות, סמכות למתן צווים זמניים, וכו', וכן לכלול, עד כמה שניתן, תנאים והסכמות נוספות שיסייעו בניהול בוררות מהירה והוגנת בנוגע לתחום המסחרי הספציפי שבאותו הסכם.
אך מעל לכל עליכם להשקיע מחשבה רבה בקביעת זהות הבורר שיתמנה.
יש גם למצוא באותו סעיף התייחסות לבורר שיתמנה. אין מדובר בעניין קל ערך. שכן, הצדדים להסכם, להלכה ולמעשה, מפקידים את גורלם בידיו של הבורר שמינו. זאת, לאו דווקא בשמו אבל ראוי לשקול את "זהותו המקצועית", ואם בוחרים הצדדים להפנות לגוף שימנה, נכון להפנות את המינוי לגוף אובייקטיבי, ולא לגוף שעלול להיות מוטה מבחינת אינטרסים כאלה ואחרים, בבחינת שמור לי ואשמור לך".
המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, שאני חלק ממנו כיום, אוצר בתוכו רשימה נכבדת ביותר של עשרות בוררים טובים מאוד, מומחים בתחומם, רובם המוחלט שופטים מחוזיים בדימוס בעלי ניסיון שיפוטי של שנים רבות. כך, לדוגמה, סעיף בוררות בין הצדדים הכולל הפנייה למינוי בורר מתוך רשימת הבוררים שם, תבטיח לצדדים שקט בתחום זה. היינו, התאמת בורר בעל מומחיות המתאימה לצדדים הספציפיים לצורך הכרעה מהירה ונכונה באותה מחלוקת ספציפית. התאמת הבורר, כחליפה שנתפרה בדיוק למידות הצדדים – Tailor Made.
דוגמה להמחשת חשיבות הדברים מחיי המעשה. במסגרת בוררות שהתגלגלה לפתחי, מינו הצדדים כבורר, מהנדס מומחה (מטעמים ברורים תיאור הרקע שונה, אך המהות זהה).
במחשבה ראשונית, היה מדובר במינוי נכון וראוי, שכן ההסכם היה בין שתי חברות היי-טק, שסברו כי אם יתגלע ביניהן סכסוך, מי ייטיב לפתרו ממהנדס מומחה בתחומן. בסופו של דבר, המחלוקת בין הצדדים, הייתה מחלוקת משפטית טהורה, בנוגע לזכויות מסחריות בחברה משותפת שהקימו, הזכויות הצמודות למניות שהוקצו באותה חברה משותפת, וכן בנוגע לנכס מסחרי משותף שהיה על הצדדים לממש. הבורר שהתמנה, כאמור, היה מומחה בתחומו, הנדסה, אך לא היה בעל הידע והכישורים להכריע במחלוקת המשפטית כמו גם בנוגע למכירת אותו נכס משותף.
הצדדים, מחויבים לסעיף בוררות שכרתו ביניהם, נאלצו לנהל בוררות בפני מי שלא התיימר ולא יכול היה להכריע במחלוקת המשפטית שהתגלעה ביניהם (כאמור מומחיותו הנדסה), ובוודאי שהיה חסר את הידע והיכולת לעסוק במימוש אותו נכס מסחרי משותף. מה שגרר מינוי צד ג' אחר, מעין כונס נכסים, למכירת אותו נכס משותף. ההסתבכות לא איחרה לבוא, המהנדס שמונה כבורר ואותו כונס נכסים לא ראו את הדברים עין בעין, הוציאו תחת ידם החלטות סותרות, וההליך "נתקע". הצדדים השחיתו זמנם, מרצם וכספם בפניות שונות לבית המשפט, אך ללא הועיל.
לאחר שתשו מהתדיינויות משפטיות וכילו את מרצם וכספם, הסכימו הצדדים כי הכרעה במחלוקת ביניהם דורשת מומחה בדיני חברות ובמימוש נכסים, והפנו את כל המחלוקת שביניהם, למשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים, אשר בחן את פרטי המחלוקות והמומחיות הנדרשת להכרעה בהן, והפנה את העניין אליי. זאת לאור מומחיותי. כך, בוררות אשר נמשכה כ – 5 שנים בהליך שלא קידם את ההכרעה במחלוקת אלא יצר מחלוקות חדשות, הסתיימה בתוך חודשים ספורים.
איני אומרת, חלילה, כי יש לקבוע כלל לפיו אין סכסוכים בהם ראוי למנות מומחים שאינם משפטנים, אלא שעל הצדדים להקדיש מחשבה רבה בקביעת זהות של הבורר שיכריע במחלוקת במקרה שתתגלע.
הכותבת הינה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (בדימ') וכיום בוררת ומגשרת במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.